דגמים לתקשוב חינוכי ברשויות מקומיות ובמחוזות

קיים פער גדול בין רמת השימוש בתקשוב במערכת החינוך ובין רמת השימוש בתקשוב במערכות אחרות ובקרב התלמידים בבתיהם. עורך פורטל מס"ע של מכון מופת, עמי סלנט, מייחס את הרמה הנמוכה של השימוש בתקשוב במערכת החינוך בעיקר לחסרונה של תוכנית מערכתית כוללת של משה"ח לשילוב היכולות הטכנולוגיות בתהליכים הפדגוגיים. בסקירה בנושא "דגמים לתקשוב חינוכי יישובי בארץ" המוצגת במצגת שערך, הוא מסביר כי בשל חסרונה של תוכנית מערכתית נדרשות העיריות להיערך בעצמן ולנסות ולהדביק את הפערים בתקשוב במערכות החינוך המקומיות. כמה מהרשויות אכן נענו לאתגר זה ויזמו תוכניות רשותיות לשילוב התקשוב בהוראה ובלמידה המופעלות ברמות שונות של הצלחה. מרבית היוזמות לתקשוב חינוכי הן ביישובים חזקים, כמו רמת גן, שוהם והרצליה, אך קיימות יוזמות גם ביישובים חלשים יותר, כמו קריית אתא ואריאל, שהייתה למעשה חלוצה בתקשוב החינוכי בעשור הקודם. כמו כן קיימות יוזמות תקשוב בחלק מהמחוזותץ של משה"ח הפועלות בדרך כלל בהצלחה. סלנט סוקר במצגת את המודלים השונים של היוזמות המקומיות לתקשוב מערכת החינוך.

באריאל; מודל "עיר חכמה"

אריאל יזמה לפני כשבע שנים פרויקט תקשוב עירוני מקיף בשם "עיר חכמה". מטרת הפרויקט  הייתה לאפשר לתושבים לקבל את מירב השירותים, כולל שירותים חינוכיים, דרך האינטרנט. על פי המצגת, עיקר הישגי התוכנית בתחום החינוך היו בשיפור רמת התשתיות של התקשוב והמחשוב בבתיה"ס ביישוב. לעומת זאת, נכשל הפרויקט ביצירת דפוסי פעילות של קהילה לומדת תוססת היוצרת מידע. לדעת סלנט כישלון הפרויקט באריאל נבע מכך שלא נכללה בו האצלת סמכויות לבתיה"ס ולצוותי המורים. האחריות על הפעילות החינוכית המתוקשבת הוטלה בלעדית על מרכז פסג"ה המקומי, שהיה אמור לטפל בייצור התכנים החינוכיים ובהטמעתם.

ברמת גן ובהרצליה; מודל "פורטל חינוך מרכזי"

מודל פורטל החינוך המרכזי הרשותי מופעל כבר מספר שנים ברמת גן וכשנה בהרצליה. 

על פי המצגת, הושקעו ברמת גן תקציבים מאוד גדולים ביצירת הפורטל. מטרת הפורטל המרכזית היא הגדרת יעדי התקשוב בכל בי"ס כנגזרת של יעדי התקשוב העירוניים בחינוך, יעדיו הלימודיים של ביה"ס והאני מאמין שלו, וחתירה ליישום יעדים אלה. מטרות נוספות הן; צמצום הפער הדיגיטאלי בין התלמידים בעיר, פיתוח מיומנויות תקשוב בקרב אנשי החינוך באמצעות השתלמויות ברמה הבסיסית של השימוש במערכת והשתלמויות לפיתוח מנהיגי תקשוב בית ספריים, והקמת תשתית מחשבים ותקשורת בכל בתיה"ס והגנים בעיר. על פי המצגת, תרמה הקמת הפורטל לשיפור תשתיות המחשוב במוסדות החינוך בעיר. כמו כן הביא הפורטל ליעילות רבה יותר בהעברת מידע וקיום קשר שוטף בין מינהל החינוך העירוני ובין מוסדות החינוך. לבתיה"ס יש כתובת ברורה לפנייה בכל בעיה הקשורה לאתר הבית ספרי. לעומת זאת, טוען סלנט, כי לא ניכר שינוי בדפוסי העבודה של סגל ההוראה והתלמידים כתוצאה מהקמת הפורטל החינוכי העירוני; לא הופעלו תוכניות לימוד פדגוגיות מתוקשבות חדשניות למעט תוכניות הקיימות בתיכון בליך .

 על פי המצגת, פועל פורטל החינוך העירוני בהרצליה ביעלות רבה הרבה יותר. הפורטל מעניק מענה חינוכי ופדגוגי לכל גורמי החינוך; מורים, מנהלים, תלמידים והורים. חלק ניכר בפורטל מיוחד ליישומים המאפשרים תהליכי למידה. בפורטל משולבים כלים טכנולוגיים מתקדמים וראייה חינוכית מתקדמת; מרכז משאבים ובנק ידע צומח שבו שותפים כל בתיה"ס, כלים יעילים להקמת קהילות לומדות ואתרי כיתות ועוד. הפורטל בהרצליה כולל בין היתר; שער למידה ובו מאגרי מידע, גישה לאתרי מוסדות החינוך ולמרכז פסג"ה, שערים לקהילות חינוך - קהילת הורים, קהילת מורים, קהילת מנהלי בתי"ס,קהילת תלמידים ועוד. מאגר המידע החינוכי שבפורטל כולל מאות סרטונים לימודיים קצרים, מאגרים במקצועות המדעים, באוריינות וכישורי שפה, באיכות סביבה, בדמוקרטיה, עיתון רשת בתחום הדמוקרטיה ועוד. בפורטל החינוכי גם מוקצים אתרים לקהילות לומדות שונות שלכל אחת מהן יש מנחה, כמו, למשל, קהילה למורים למתמטיקה בחטיבת הביניים, קהילת מורות לאנגלית ועוד.

במחוז דרום ובמחוז צפון; דגם הקהילות המקוונות הלומדות

דגם הקהילות המקוונות הלומדות מופעל בעיקר במחוז צפון (רשת צפונט) ובמחוז דרום (אוריינית דרום). על פי המצגת המודל המוצלח ביותר הוא של רשת צפונט. המטרה של הקהילות הלומדות הוא שיתוף בידע באמצעות קהילות עשייה מקוונות, שיפור וגיוון ההוראה של מורים והלמידה של התלמידים. צפונט היא מערכת מבוזרת של פעילויות מתוקשבות בנושאים שונים. המערכת מעניקה העצמה רבה למורים  באמצעות קהילות לומדות ואתרים בית ספריים. אתר ברשת צפונט כולל בדרך כלל מרכז משאבים, אתרי כיתה, אתרי מקצוע, לוח אירועים, בלוגים וגלריית תוצרים. ההצלחה של צפונט נובעת מכך שהרשת מעניקה למורים דרכים חדשות להוראה המשלבת טכנולוגיה ורעיונות חינוכיים מתקדמים. על פי המצגת, הקהילתיות בצפונט בולטת וניכר שנוצרו ברשת תהליכים של שיתוף ידע וקשרים בין אישיים וחברתיים בקהילות המורים והתלמידים. צפונט מציעה שפע פעילויות חינוכיות, אך לעומת זאת היא מספקת רק מעט מידע חינוכי-מינהלי. ההצלחה של צפונט נובעת מתחושת השייכות של המורים והמוכנות שלהם לתרום ידע אישי לחבריהם לקהילה. גם מחוז דרום מיישם את מודל הקהילות בהצלחה, במיוחד בבאר שבע ובאשדוד.

מודל נוסף של קהילות חינוכיות מופעל בחיפה באמצעות אתר מק"מ (המרכז לקידום המחשוב והטכנולוגיה בחינוך). האתר מופעל על ידי המחוז ועיריית חיפה. במודל זה כל אנשי החינוך בעיר מהווים קהילה חינוכית אחת. במודל גם קיימות מספר קהילות משנה, למשל קהילה במקצוע הלשון למורים בחינוך העל יסודי, קהילה של רכזי תקשוב בבתי"ס יסודיים ועוד. לכל קהילה יש תוכנית פעילות ופורום לדיונים. הפורטל מעניק למערכת החינוך כלים טכנולוגיים להבניית ידע והצגת תוצרים. בפורטל גם קישור לכ-60 אתרי בתיה"ס שמשמשים כרשת חיפה-נט. מתוך אתרי בתיה"ס נבחרים חומרי למידה למאגר החינוכי העירוני. ברשת חיפה-נט יש העצמה רבה לבתי"ס ותמיכה בצוותי המורים. המאמר מציין, כי במידה מסוימת נפקד מקומם של התלמידים והמעורבות שלהם בפעילות הרשת עדיין אינה מרכזית.

בתל אביב; מאגר ידע בית ספרי

עיריית תל אביב העדיפה את חיזוק תשתיות המחשוב והתקשוב הבית ספריות על חשבון ניהול התכנים החינוכיים באתר מרכזי או בקהילות. העירייה הטמיעה בכל בי"ס שרת חזק אחד או יותר שאליו מחוברים ברשת מחשבים "רזים" ותיקים. בכך מתאפשרת נגישות גבוהה של כל בי"ס לכלים טכנולוגיים מתקדמים מתחנות הקצה. בכל בי"ס הותקן שרת אחד או יותר בהתאם למספר המחשבים הכולל. לכל תלמיד ואיש צוות יש מחיצה מאובטחת ונפח לאכסון בשרת. היתרון של המודל הוא קיום מרכז מידע מקוון ומשאבים מרוכז בכל בי"ס.

בכל המודלים אין מספיק שיתוף של התלמידים

על פי המצגת, בכל המודלים ניכרת חשיבה רבה על המורים ומעורבותם בהוראה מתוקשבת, אך הרבה פחות על מעורבות התלמידים בלמידה המתוקשבת. ההצלחה של המודלים תימדד גם בפיתוח תחום זה.

כתובת המצגת; http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1234