23/9/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

הצלחה לתוכנית המפגישה תלמידים מהחינוך המיוחד ומהחינוך הרגיל

"המרכז למחקר על מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות" במכון ברוקדייל, פרסם לאחרונה ממצאי מחקר ההערכה לתוכנית "שילוב כשותפות" של ארגון אשלים.
מדובר בתוכנית לשילוב חברתי של ילדים בעלי נכויות מבתי"ס של החינוך המיוחד עם ילדים הלומדים בחינוך הרגיל. התוכנית מתבצעת במסגרת של שותפות בין שני בתי"ס: אחד מהחינוך הרגיל ואחד מהחינוך המיוחד. את המחקר ערכו מירב מרום, אליאב ברמן, שולמית בן-נון וגיא מוצן.
בכל שותפות בתוכנית משתתפים ילדים בגילאי 9-11 מבי"ס רגיל וילדים בגילאי 8-14 מהחינוך המיוחד. מטרת השותפות היא לקיים יחסי גומלין בין שתי קבוצות הילדים במפגשים סדירים המונחים על ידי צוות ובו מורות מקצועיות, מחנכי הכיתות, סייעות החינוך המיוחד ויועצי בתיה"ס.
מטרה נוספת היא להעניק לילדים מבתיה"ס לחינוך מיוחד הזדמנות למפגש עם ילדים רגילים שהם אינם נחשפים אליהם בדרך כלל. לילדים הרגילים, זוהי הזדמנות להכיר, להבין ולקבל ילדים בני גילם השונים מהם. במהלך המפגשים משתתפים התלמידים משני בתיה"ס בפעילויות משותפות בתחומי האומנות, החברה והספורט. המפגשים מתבצעים לסירוגין בכל בי"ס. לאחר כל מפגש מוקדש זמן לעיבוד ומשוב בשתי קבוצות הילדים בנפרד. בנוסף למפגשים אלה, מתבצע שילוב בין שתי קבוצות הילדים גם בפעילויות כמו טיולים, טקסים, פעילויות תרבות ועוד.
המחקר ליווה והעריך מפגשים בארבע שותפויות שונות. שתיים מהשותפויות, של בתי"ס בעפולה ובתל אביב, כללו מפגשים בין ילדים עם שיתוק מוחין לילדים מבתי"ס רגילים. שתי השותפויות האחרות, של בתי"ס בתל אביב ובירושלים, כללו מפגשים בין ילדים עם פיגור שכלי לילדים מבתי"ס רגילים. החוקרים בדקו משתנים שונים, קשיים ובעיות שעלו בשלבי היישום השונים, כמו אופן הביצוע בפועל של המפגשים, הביצוע בהשוואה לתכנון, מידת ההכנה שניתנה למשתתפים לפני המפגשים, מידת שיתוף הפעולה והתיאום בין הגורמים המעורבים בתוכניות ועוד. החוקרים גם בדקו האם חל שינוי בעמדותיהם של הילדים כלפי בני הקבוצה האחרת בעקבות המפגשים והאם גדלה הקרבה בין הילדים משתי הקבוצות לאחר כל מפגש. כמו כן בדקו החוקרים את מידת שביעות רצון של כל הגורמים המעורבים בשותפויות. כקבוצת ביקורת שימשו ילדים מבתי"ס שאינם משתתפים במפגשים דומים.
ההערכה בוצעה באמצעות ראיונות של ילדי החינוך הרגיל, ילדי החינוך המיוחד שהם בעלי שיתוק מוחין, וילדי קבוצות ההשוואה. כמו כן התקיימו ראיונות עם הורי הילדים מהחינוך המיוחד והרגיל, עם המורות והמנהלות שהשתתפו בתוכנית, עם אנשי המקצוע במתי"אות (מרכזי תמיכה יישוביים אזוריים) . החוקרים גם קיימו תצפיות על למעלה ממחצית המפגשים בכל שותפות ותצפיות על ישיבות הצוות ועל פעילויות ההכנה לקראת המפגשים. 
החוקרים מעלים מספר סוגיות שעלו במפגשים ובהן:
היחס הרצוי בין מספר הילדים מהחינוך הרגיל והמיוחד - החוקרים גילו שמספר גדול מידי של ילדים מהחינוך הרגיל לעומת מספר קטן של ילדים מהחינוך המיוחד, עלול לגרום לתחושת איום בקרב הילדים מהחינוך המיוחד. בשתיים מהשותפויות מספר הילדים מהחינוך הרגיל היה כפול ממספר ילדי החינוך המיוחד. החוקרים מצאו שזו היחס המספרי הרצוי. הסיבה לכך – יחס מספרי כזה מאפשר לילד מהחינוך הרגיל, החווה קושי מסוים ,לסגת זמנית מהפעילות, ואינו יוצר תחושת איום בקרב ילדי החינוך המיוחד. סוגיה נוספת שמעלים החוקרים היא לגבי בחירת הילדים והצוות לתוכניות השותפות - האם כדאי לבחור כיתה שלמה של ילדים מביה"ס הרגיל, או לאפשר לילדים ממספר כיתות מקבילות להתנדב למפגשים. החוקרים מצאו, שבאחת השותפויות שבה לילדי החינוך הרגיל לא ניתן חופש בחירה, הפגינו הילדים היעדר מוטיבציה ניכר במפגשים הראשונים. בשותפות אחרת, שבה ניתנה לילדים אפשרות להתנדב לפרויקט, ניכרה מעורבות גדולה יותר מצידם.
עוד מצאו החוקרים, כי לבחירת הצוותמ ביה"ס המעורב במפגשים ולמידת המוטיבציה שלו יש חשיבות רבה להצלחתם. צוות חדור מוטיבציה מדגיל משמעותית את הסיכוי להצלחת הפעילות. החוקרים גם מצאו, כי פעילויות הכנה והדרכה שוטפת לילדים המשתתפים במפגשים הן חשובות ביותר, במיוחד כאשר ילדי בתיה"ס הרגילים לא נחשפו קודם לכן לילדים עם נכויות. ההכנה צריכה להיות ספציפית לסוג המוגבלות של הילדים שישתתפו במפגשים ולא כללית מדי, כפי שבוצע באחת השותפויות. ההכנה צריכה לספק לילדי החינוך הרגיל כלים כיצד להתנהג עם ילדים בעלי המוגבלות. החוקרים ממליצים להיעזר בהמחשות, למשל בסרטים המתארים  ילדים בעלי סוג המוגבלות שהשתתפו במפגשים.
למרות הקשיים שגילו במפגשים, סבורים החוקרים שבכל ארבע השותפויות שהם בחנו חל שינוי חיובי מובהק בעמדותיהם של ילדי החינוך הרגיל כלפי ילדים בעלי נכויות. ילדי החינוך הרגיל שהשתתפו במפגשים גם אימצו פתיחות רבה יותר כלפי ילדי החינוך המיוחד מילדים שלא השתתפו במפגשםי דומים. גם מרבית ההורים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהמפגשים ועל כך שילדם נהנה מהם. בכל השותפויות חלה עליה בעוצמת הקשרים שנרקמו בין שתי קבוצות הילדים לאורך המפגשים. בחלק מהשותפויות עליה זו הייתה בולטת במיוחד, ואף נוצרו קשרים אישיים בין הילדים משתי הקבוצות.

למחקר המלא

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך