מה עושים כשהילד חוזר חבול מביה"ס

במגזין הדיגיטאלי "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים, עונים מומחים של עמותת קד"ם לילדים ונוער ומכון sos ללימודי אלימות בישראל, לשאלה המטרידה הורים לא מעטים - "מה עליהם לעשות כאשר ילדם חוזר חבול מביה"ס לאחר מריבה עם חבר?".
לטענת המומחים, התמודדות עם בעיות משמעת ואלימות אינה נכללת בהכשרתם המקצועית של מורים.  לדבריהם גם סמכויות הענישה שיש בידי המורים מוגבלות. נוצרה מציאות שבה למורים חסרים כלים להתמודדות עם אלימות בקרב התלמידים. לטענת המומחים, גם עונשים כמו הרחקה והשעיה רק מנציחים את האלימות ואפילו מחריפים אותה. התלמיד יחזור מתקופת ההשעיה כועס על מי שהלשין עליו ועל מי שהעניש אותו, ויהיר- בזכות ימי החופשה שזכה בהם כ-"פרס" על התנהגותו האלימה. המומחים מציעים דרך שתעצים את המורה ותעשיר את הכלים העומדים לרשותו להתמודדות עם האלימות - שיתוף פעולה עם ההורים. לדבריהם שיתוף הפעולה יגדיל את הסיכויים למצוא ביחד פתרון הולם. המומחים גם מציעים למורים לא לחפש את האשמים במקרה של התנהגות בלתי מקובלת של תלמידים או פגיעה שלהם בסביבה או בזולת, אלא לחפש אשמה - לטפל במעשה ולא בעושה. התרגום המעשי של עצה זו, הוא שעל המורה לברר עם התלמיד הפוגע: "מה קרה באירוע", "מי נפגע מהתנהגותו", "מה משמעות הפגיעה עבור הנפגע", "כיצד יתקן את הנזק שגרם", "כיצד יובטח שהתנהגותו זו לא תישנה, ועוד. לדברי המומחים שאלות מעין אלו מעוררות את התלמיד הפוגע להתבונן, בדרך כלל בפעם הראשונה, בהשפעה הרחבה של מעשיו על הזולת. התלמיד הפוגע גם לומד להבחין בכך שרבים נפגעים ממעשיו, ביניהם גם חברים שלא היה לו שום עניין לפגוע בהם, ולעתים אף כלל חברת התלמידים, ההורים והמורים.
המומחים ממליצים גם לברר את האירוע עם הכיתה כולה - הרוב הדומם בכיתה, שבדרך כלל נמנעי מנקיטת עמדה או פעולה. לתלמידים בכיתה מאפשרות השאלות להשמיע את קולם ולהראות לתלמיד התוקפן שהם אינם תומכים במעשיו. מחקר מצא, כי כאשר תלמידים, שהיו עד אז צופים פסיביים בתופעות בריונות, החלו להביע התנגדות אליה, ירדה רמתה ב-50%.
להורי התלמיד הנפגע מציעים המומחים לפנות אל המחנך בהצעה לשיתוף פעולה בהתמודדות עם הילד האלים. להורים גם מוצע ליזום שיחה עם הורי התלמיד הפוגע, ולהסביר להם שהם רוצים לשתף איתם פעולה בהתמודדות עם המצב - לא מתוך מטרה להאשים או להעניש אותם ואת בנם, אלא כדי לעזור להם להציב לילד גבולות ולדרוש ממנו שינוי התנהגות. במידה שביה"ס אינו מצליח להתמודד עם המקרה, או שההורים חוששים ששיחה עם הורי התלמיד הפוגע תביא לעימות ולהסלמה, ממליצים המומחים לפנות לגורם חיצוני מגשר. גורם כזה יכנס את כל המעורבים באירוע למפגש, שבו תיבנה תוכנית של פיצוי ושינוי.
המומחים גם ממליצים לערוך מיפוי של מאפייני האלימות בביה"ס לפני הפנייה לתוכנית התערבות זו או אחרת. המיפוי נערך באמצעות שאלון אנונימי שאותו ממלאים התלמידים והסגל. לדבריהם פעילות מקדימה זו מאפשרת לביה"ס להבין את היקף האלימות במוסד ואת מאפייניה, ולבחור בצורה מושכלת ומבוססת נתונים את תוכנית ההתערבות המתאימה לצרכיו הספציפיים. השאלון המקצועי שהמומחים ממליצים עליו למטרה זו הוא שאלון האח"מ (אקלים חינוכי מיטיבי) של משה"ח.

למאמר המלא