20/11/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

דברי שר החינוך גדעון סער בעצרת לציון יום השואה

22/04/2009

שר החינוך, גדעון סער השתתף אתמול, יום ג', בעצרת תנועות הנוער לציון יום השואה. העצרת התקיימה בבקעת הקהילות במוזיאון יד ושם.

דברי שר החינוך בעצרת

מר אבנר שלו, יו"ר הנהלת יד ושם חברי תנועות הנוער, ניצולי שואה, קהל נכבד,
הצורר הימלר, סגנו של היטלר, קבע שהמטרה העליונה של גרמניה הנאצית היא להשמיד את ילדי ישראל, כי הם הדור הבא. היום, כאן בבקעת הקהילות, נמצאים בני הדור השלישי לשואה. היום אנחנו זוכרים את אותם ילדים, כמיליון וחצי (מספר בלתי נתפס) שנרצחו בילדותם. אנחנו זוכרים גם את הילדים שהצליחו לשרוד את השואה ושילדותם נגזלה מהם באחת. אלה שנרדפו, אלה שנאלצו לחיות בזהות בדויה, בגעגועים להוריהם. רובם לא זכו לראותם עוד.
השואה הייתה רצף שגרתי ובלתי נתפס של מעשי זוועה שהדעת מתקשה לתפוס.
גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן, ניסה בנאום הפתיחה למשפט (11.10.61) לתת ביטוי להיקפו ולעוצמתו של הרוע ההוא: "הרצח אינה תופעה חדשה עלי אדמות והריהו ידוע למין האנושי מימי בראשית של קין והבל אבל צריך היה להגיע למאה ה- 20 הזאת בכדי לחזות במו עינינו ברצח מסוג חדש: לא עקב התלקחות יצרים רגעית או איפול נפשי, אלא מתוך החלטה מחושבת ותכנון מושלם; לא על פי מזימת יחיד, אלא בקנוניית פשע אדירה ששותפו בה אלפים, לא כלפי קורבן אחד שרוצחו החליט להעבירו מהעולם, אלא כלפי אומה שלמה".
"החלטת רצח זו, שנתקבלה בקור רוח וביישוב הדעת, להשמיד עם ולהכחידו מתחת השמיים, היא מהלכת אימים כל כך שאין לתארה במילים. כי המילים נוצרו להביע את אשר שכלו של אדם יכול להשיג, וליבו של אדם יכל להכיל, ואילו כאן ידובר במעשים שהם מעל ומעבר לתפישת האדם. אך זהו מה שאירע, נחרץ דין מוות על מיליונים, לא על חטא שחטאו ולא על מעשה שעשו, אלא רק בגלל השתייכותם לעם היהודי. נשבענו לזכור את ששת המיליונים הנרצחים בני עמנו. התחייבנו להזכיר ולהנחיל לדורות הבאים את זכרון אותם ימים אפלים ונוראים בתולדות עמנו והאנושות כולה. נשבענו גם – והלא זה העיקר שבעיקר – "לעולם לא עוד!"
מהם הלקחים שעלינו ללמוד כדי שנוכל לעמוד באותה שבועה – בשם אבותינו ואימותינו הטבוחים ולמען ילדינו לדורי דורות? ראשית – השמדת עמנו על אדמת אירופה במאה ה- 20 נבטה על הקרקע הדשנה של האנטישמיות. היום,עלינו לשאול, האם האנטישמיות הסתלקה ממציאות חיינו? האם היא שייכת כבר לספרי ההיסטוריה? תשובה לשאלה זאת קיבלנו השבוע בז'נבה שבשוויץ בוועידת דרבן השניה. שם חזינו במיצג עדכני וחסר מעצורים של שנאת העם היהודי ומדינתו. שם ראינו את נשיא איראן, מכחיש השואה, אדם שמטיף בגלוי להשמדת עמנו ומדינתנו – מתקבל בכבוד ונושא נאום רווי ארס, ממש ביום בו אנו מציינים את יום השואה. והאמת היא שהאנטישמיות מעולם לא עברה מהעולם! היא הייתה בעבר והינה בהווה כח הרסני רב עוצמה.
מפלצת זאת הרכינה לפרק זמן קצר מאד את ראשה. עם השנים חלפה לה גם הבושה ואנו עדים לאותן מגמות של דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה המכוונות כנגד העם היהודי ומדינתו הריבונית.
המאבק באנטישמיות הוא משימה גדולה שבה יש לשלב לצד בני עמנו כוחות נאורים והגונים בעולם כולו. שנית – עלינו להיות עירנים ומציאותיים בזיהוי הסכנות והאיומים. העדר קיום ריבוני לאורך דורות רבים טבע בעמנו תכונות רבות. ביניהן – חולשה בזיהוי נכון של הסכנה. מי שאינו מזהה נכון את הסכנה ואומד את האיום כערכו – אינו יכול גם להיערך כראוי לקדם את פניהם. כאשר ראש מדינה מצהיר בגלוי על שאיפתו להשמיד את העם היהודי – יש לקחת את דבריו כפשוטם. לא לפרשם. לא להקל בהם ראש. לא להניח שאין הוא מתכוון ברצינות. לא לסבור כי אלה דברים המיועדים ל"צרכי פנים" בלבד. הלקח שלמדנו על בשרנו הוא כי יש להתייחס לאיום כזה במלוא החומרה הטבועה בו ולהיערך למנוע מהאויב לבצע את זממו. שלישית – להבין אל-נכון, כי על אף ייחודה בהיקף ובשטניות, הייתה השואה שיאה האכזרי של היסטוריה של עם נרדף. אולם לפניה עמד עמנו אינספור פעמים חסר-אונים במהלך אלפים שנות גלות בפני רדיפות, רציחות ופרעות בהיקפים שונים. במובן זה השואה היא גם חלק מרצף היסטורי. השואה הייתה שיאה של הדרמה ההיסטורית של עם חסר ישע בשל היותו חסר קיום ריבוני, מנותק ממולדתו ונטול כח מגן.
בנאומו ההיסטורי בבית הלבן, לפני 30 שנה, בעת חתימת הסכם השלום עם מצרים, עמד על כך מנחם בגין: "בית אבא ואמא, בית שאינו קיים עוד, כיוון שהיה בין שישה מיליון הגברים, הנשים והטף אשר קידשו את שם אלוהים בדמם הקדוש, אשר האדימו את נהרות אירופה, מן הריין עד הדנובה, מן הבוג ועד הוולגה – כיוון שנולדו יהודים, ורק בשל כך, וכיוון שלא הייתה להם ארץ משלהם, ולא צבא יהודי אמיץ להגנתם, וכיוון שאיש לא בא להצלתם, אף לא איש, למרות זעקתם; הושיענו, הושיענו, ממעמקים, ממעמקי שאול ויגון". אנו – שזכינו ונולדנו לפלא של מדינה יהודית במולדתנו ההיסטורית; אנו שזכינו להגן על בני עמנו, לשרת בצבא עברי ולהיות מוגנים על ידו; אנו שזכינו לחיות ולפעול מירושלים "הבנויה", המאוחדת, "כעיר שחוברה לה יחדיו" – עלינו מוטלת החובה ההיסטורית לשמור על מדינת ישראל ולחזקה; להגן על הקיום הריבוני שלנו ולהבטיח את עתידנו כאן.
נזכור, איפוא: החיה האנטישמית חיה ונושמת. הסכנה קיימת. רק כוחנו ותבונתנו יעמדו לנו למנוע את הרעה. אנו כאן מתוקף זכות היסטורית, אבל לא נוכל להבטיח את מימושה אם נאבד את כוחנו. אמת – עמנו לא ידע דור ללא רדיפות. ועדיין גם בדורנו – יש המבקשים את נפשנו, יש הקמים עלינו לכלותנו. נשבענו "לעולם לא עוד!" – אבל נוכל לקיים את השבועה רק אם נגלה את מסירות הנפש וההתמדה להיאבק על קיום המדינה ולחזקה. התקומה איננה רק מעשה הנס של התחדשות האומה על אדמתה לאחר אלפיים שנות גלות; התקומה היא הערובה למניעת הישנות הטרגדיה – שלא הייתה כמוה בתולדות אנוש – שפקדה את עמנו במאה הקודמת.
מתוך "שיר למד דעת": של המשורר אורי צבי גרינברג:
"למדו נפשות בניכם ובנותיכם למו קרב ואמנו בידיהם יום וליל עמל קדש; שימוש בכלי קרב כי רק בם לכם פדות מקלון חסד חסות בצל דגל נכרי וחרדת אדמה עת הליכה לכבשן.. בגלות – פרקו עדיכם, הכל תנו בברזל, השאירו לעורכם רק כסות, כי אשר מביא פדות לגופכם היהודי מוקף-הורגיו – הוא קדוש ואין קודש מזה ומאלה המילים: יהודי לוחם לחרות. ושוב שוב אני בא לאלפכם בשיר: ארץ נקנית בדמים ורק עם שהנחיל תהלה לחרבו ולדגלו חוסך קרבנות עומד ישר בפני אלוהים ואדם וחזונו רב פארות נזכור את הנרצחים. ננחיל לבנינו ולבנותינו את הזיכרון ואת לקחיו. נקיים את נדרנו: "לעולם לא עוד!"

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך