חינוך זול אינו חינוך גרוע

היום קיים קונצנזוס בין כל העוסקים בחינוך פוליטיקאים, הורים ואפילו התלמידים עצמם, כי כדי לחנך נכון צריך כסף והרבה, האומנם?
בואו נבחן אמירה זו בראיית כלכלת המשפחה.
מתוך המילון, לחינוך שתי הגדרות מקובלות, שונות זו מזו:
1. הוראה: עיצוב של תודעת האדם, המשנה את אופני חשיבתו. תודעת האדם מושפעת מכל המתרחש בעולמו, ולכן מעוצבת ללא הרף. הגורם המחנך משתמש בכלל זה כדי לשנות באופן מכוון או סטיכי (לא מכוון) את המציאות וכדי לשנות את תודעתו של האדם המחונך.
2.עבודת מבוגר עם ילד/ים, במטרה להכניסו באופן מכוון לעולם המבוגרים ולקבל את ערכיו.

כיצד החינוך מתורגם על ידי החברה?

החינוך מוטל על בתי הספר והמורים באמצעות חקיקה. הישגי החינוך נמדדים ע"י רמת ידע בלבד במקצועות השונים ולא על כישורים התנהגותיים. התוצאה המתקבלת היא שככול שהתלמיד בעל השכלה רחבה יותר כך הוא מחונך יותר (האומנם?).
עפ"י תפישה זו מתנהלת החברה כיום. כיוון שההורים אינם אחראים, עפ"י חוק, על חינוך ילדם, אך רוצים כי ילדם יצליח, הם ידאגו לקנות את החינוך ממי שאמור לספק אותו. מימון בתי ספר ע"י ההורים + חוגים + מורים פרטיים, מוביל את ההורים לעבודה רבה יותר ושהייה מועטה בלבד עם הילדים. המגע בין ההורים לילדם מצטמצם בנושאים חומריים ללא חינוך הורי משמעותי. מכאן לתפישה כללית הנאמרת הן ע"י ההורים והן ע"י המורים (למרות שהן סותרות אחת את השנייה), כי תלמיד מוצלח זה בגללנו ואילו תלמיד לא מוצלח זה בגללם (ההורים, המורים).
המסקנות; התנהגות המבוגרים לא רק שאינה מחנכת נכון אלא מעבירה מסרים אנטי חינוכיים לילדים באמצעות מסרים ודוגמא אישית לא נכונה. ההורים אינם אחראים לחינוך אלא רק למימון. להורים אין אחריות לפיכך כל חינוך רע של הילד זה באחריות ה"אחר" ויש להאשימו בכך. הפיתרון לחינוך רע הוא הוצאת כספים נוספים לגורמים חוץ משפחתיים בכדי לפתור את הבעיה (כסף פותר הכל, האומנם?).
בהתנהגותכם בה אתם משלמים באופן קבוע למורים פרטיים, אתם מסירים אחריות מכם ומקרינים זאת לילדים.
הילדים מראש לא מתאמצים למלא את חובם בבית הספר ומשאירים את תהליך הלמידה למורה הפרטי.
כמובן שכישלון בלימודים תהיה בעיה של המורה הפרטי (לא ההורים ולא הילדים).
הילדים שלומדים אצל מורים פרטיים, בהיותם בבית הספר, מפריעים לתלמידים האחרים ללמוד. התלמידים האחרים מגיעים הביתה עם בעיה אמיתית ותלונה להורים "לא ניתן ללמוד בכיתה ולכולם יש מורים פרטיים". ההורים שלא רוצים להיות יוצאים מן הכלל ובטח רוצים את טובת ילדם, נגררים להוצאה נוספת עבור ילדם. כך בעיה של תלמיד אחד בכיתה גוררת כיתה שלמה, וכך התנהגות שגויה הופכת לנוהג כללי.
ההורים שאינם נושאים בשום אחריות חינוכית יבואו בטענות למורים ולמערכת החינוך, וימשיכו לממן מערכות הקניית יידע בלתי פורמאליות כדי להשקיט את מצפונם.

אז איך לחנך את ילדנו וביחד עם זאת לחסוך בהוצאות המשפחתיות על חינוך?
עליכם לשמש לילדכם דוגמא אישית לקבלת החלטות ואחריות.
א. החזירו את האחריות על הלימודים לילדכם, סרבו לתת להם "הקלות" חוץ בית ספריות על ידי מורים פרטיים (אתם רוצים שתמיד יהיו תלויים במישהו?).
ב. קחו אחריות לחינוך ילדכם, קבעו שעה קבועה לזמן איכות עם ילדיכם, בו אתם עוזרים לילדים בעמידה במשימות השונות.
ג. תמכו במורים ושימרו על קשר הדוק עם המחנך, הציעו את עזרתכם.
ד. הילחמו באווירת הלימודים הקיימת היום בבית הספר; זלזול במבוגר ובמורה, ואלימות כצורה לביטוי.
ה. אל תגררו אחרי הורים המרעיפים חומרנות על ילדם, הסבירו זאת לילדיכם, הם יבינו את הבל ה"מותג" והדור 3.5 בסלולר.
ו. למדו אותם צרכנות נבונה ואת ערך דחיית הסיפוקים והרווח הגדול המתקבל בעתיד.
ז. במקום לתת להם כסף לקנייה במכונות המזון, ספקו להם בעצמכם כריכים משביעים ובריאים.

התוצאות לא תאחרנה לבוא:
א. ילדים הלומדים בבית הספר ומשתתפים בפעילות חברתית אחה"צ במקום מורי עזר.
ב. קשר אמיץ ומחנך בין הילד להוריו (אנחנו לא כספומט מהלך) ולמוריו.
ג. בגרות ערכית ומוסרית תוך למידה התמודדות אמיתית מהי.
ד. גאווה של כולם בהצלחה ולא חיפוש אשמים לכישלון.
ה. חינוך כלכלי לחיים חיוביים יכין אותם לעתיד בטוח.

הרווח הישיר לכלכלת המשפחה.
א. צמצום עד כדי ביטול הוצאות להשלמת יידע ע"י מורים פרטיים.
ב. חינוך לצרכנות נבונה, לא עוד מותגים.
ג. שימוש מושכל בסלולארי על ידי הילדים באמצעות העברת האחריות אליהם.
ד. אכילה בריאה החשובה כל כך לילדכם בשנות הגדילה וההתפתחות.
ה. בניית סדר עדיפויות משפחתי נכון.

נופים אריק - יועץ לכלכלת משפחה
דוא"ל ;  ariri@walla.co.il

האתר;  http://Site.2all.co.il/nofim