הדרישה: להעביר את הילד המחרים בית ספר במקום את הילד קורבן החרם.חרם או נידוי חברתי הינו תופעה שבה "מלך הכיתה" או אחד הילדים "המקובלים", מחליט יום אחד לנדות מבחינה חברתית את אחד הילדים האחרים בכיתה. יוזמי החרם מפעילים לחץ חברתי על כל חברי הקבוצה שלא לקיים קשר עם אותו ילד. בדרך כלל מעבר לחוסר התקשורת עם אותו ילד, אף מקניטים ומעליבים אותו, ובמקרים מסויימים אף מופעלת אלימות פיזית כלפיו. הילד המוחרם מוצא את עצמו מנותק מחבריו, בודד במסגרת החברתית או החינוכית ולעיתים אף נאלץ לספוג אלימות מילולית או פיזית מכאיבה. ההורים מוצאים עצמם, בדרך כלל, חסרי אונים לחלוטין. לעיתים תופעות או סימנים בעקבות החרם מופיעים בילד רק לאחר שנים.
ליאור אייזינגר, ראש המרכז לנוער וילדים במצוקה, מסביר כי כיום לא רק שהמערכת אינה מטפלת במקרים האלה, לרוב הילד הנפגע נאלץ לשלם מחיר נוסף בכך שמעבירים אותו בי"ס, בעוד שאין שום טיפול או ענישה כלפי הילד הפוגע. לדברי אייזינגר, מדובר בתופעה שכיחה ביותר. כ-15% מהתלמידים מדווחים כי הוכרז עליהם חרם בשכנוע תלמידים אחרים שלא לדבר איתם, כלומר מדובר בכארבעה ילדים בכל כיתה. שליש מהתלמידים בחינוך העל יסודי מדווחים כי הם סובלים מהצקות. אייזינגר קורא לשר החינוך להתחיל לטפל מיידית במיגור התופעה. במסגרת חודש המודעות לחרם החברתי יתקיימו בחודש מאי, מספר אירועים מטעם המרכז לנוער וילדים במצוקה, ביניהם אירועי הסברה, דרכי התמודדות, זיהוי התופעה ועוד. פרטים נוספים באתר המרכז:
http://www.hamagen.org