ילדים עם צרכים מיוחדים בפריפריה מוסעים בכל בוקר למעלה משעתיים לבית הספר

"במדינת חלם שלנו, ילדים בעלי צרכים מיוחדים שגרים בפריפריה ואינם יכולים לקבל שם את השירותים החיוניים להם, מושמים בהשמה חוץ ביתית, שמעבר לחסרונותיה בהוצאת הילד ממשפחתו וקהילתו, היא גם עולה הרבה יותר מאשר אילו השכלנו לספק להם את השירותים בבתיהם", כך אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד, חבר הכנסת זבולון אורלב, בדיון על זמינות שירותים בקהילה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפריפריה שנערך אתמול.
"הגיעו לוועדה פניות מעיירות פיתוח ומיישובים ביהודה ושומרון לפיהם יש פער משמעותי בין רמת השירותים לילדים עם צרכים מיוחדים בערים גדולות לעומת יישובים קטנים. רוב הילדים פשוט אינם מקבלים את השירותים שעשויים לקדמם ולהבטיח להם עתיד טוב יותר", הוסיף אורלב.
אתי וייסבלאי, חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דיווחה לוועדה שהמידע בנושא חסר מאוד. "אין כרגע אף גוף אמין שיש לו נתונים בפריסה גיאוגרפית מדויקת מהם אפשר ללמוד על תמונת מצב עדכנית. הדבר מקשה בהכרח על הפיקוח. הסקר האחרון בנושא בוצע בין השנים 95-97". "כשלא יודעים, ברור שלא יכולים לטפל", אמר יו"ר הוועדה, "היעדר הטיפול פוגע בעתידו של הילד, קובע וקובר את גורלו רק בגלל שהוא גר ביישוב קטן ולא בעיר הגדולה. המידע החסר עובר כחוט השני בכל נושא הקשור בילדים במדינה כי אין רגולטור לענייני ילדים. אין מוקד שלטוני אחד שיודע מה קורה. לכן כל כך חשוב להקים באחד ממשרדי הממשלה נציבות לזכויות הילד שתרכז נתונים ותוכל להתריע ולהשפיע".
יעקב ליבי, מנהל מחלקת חינוך במועצה אזורית מטה בנימין, הביא בדיון כדוגמה את סיפורו של צ', היוצא מביתו בכל בוקר ב-6:15 ומיטלטל שעתיים ורבע בדרכים עד לבית ספרו, משום שעל פי התקן אפשר להקים כיתה מקדמת רק אם יש 8 ילדים לפחות. בנוסף, תקציב ההסעות מחייב לצרף 8 ילדים לאותה הסעה ולכן הרכב אוסף ילדים ממספר יישובים ומאריך את משך הנסיעה היומית לזמן בלתי סביר. צ' מקיא כמעט כל יום בדרך בשל הסבל הנובע מהנסיעה הארוכה. לדבריו, על משרד החינוך להגמיש את הנהלים בפריפריה ולאפשר להסיע פחות ילדים ביחד או לפחות להגביל את מספר נקודות האיסוף, על מנת להקל מעט את סבלם של הילדים.