מה המורים באמת חושבים על שילוב תלמידים בעלי לקויות למידה -

בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת, מתואר מחקר שבדק את עמדותיהם של מורים ותיקים כלפי השילוב. מתברר, כי המורים גילו נכונות גבוהה לקלוט תלמידים עם לקויות למידה וליקויים גופניים לא קשים, אבל העריכו שאין להם כישורים להתמודד עם תלמידים בעלי פיגור או ליקויים גופניים קשים. מחקר, שהתקיים במכללת אוהלו, בדק את עמדותיהם של מורים ותיקים כלפי שילוב תלמידים חריגים במערכת החינוך הרגילה, על פי סוגי הליקויים ודרגת חומרתם. כמו כן, בדק המחקר את עמדותיהם של המורים לגבי כישוריהם להורות תלמידים חריגים. המחקר מצא היררכיה בנכונות המורים לשלב תלמידים חריגים בכיתותיהם: המורים גילו נכונות לשלב תלמידים בעלי ליקויים קלים, כמו לקויות למידה. לעומת זאת, נטו המורים הרבה פחות לשלב בכיתותיהם תלמידים לקויי ראיה, לקויי שמיעה או בעלי הפרעות קשב והיפראקטיביות. המורים הביעו הסתייגויות חזקה אף יותר משילוב בכיתותיהם של תלמידים חרשים, עיוורים או בעלי פיגור. עוד מצא המחקר, כי המורים תפסו עצמם כחסרי כישורים לעבוד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המורים טענו, בין היתר, כי יתקשו להבין תוצאות אבחונים, ושחסרים להם ידע ויכולת לבצע התאמות בתוכנית הלימודים לתלמידים החריגים. כמו כן סברו המורים, שהם יתקשו להתמודד עם בעיות התנהגות של התלמידים החריגים. החוקר מציין, כי מרבית המורים גם דיווחו במחקר שלא השתתפו כלל בקורסים והשתלמויות בנושא השילוב. החוקר ממליץ, שהמכללות להוראה יהפכו למרכזי השתלמויות בנושא השילוב למורים בפועל, ולא יעסקו רק בהכשרת פרחי הוראה.