21/11/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

עיקרי הממצאים על מערכת החינוך בישראל המופיעים בדו"ח ארגון ה-OECD המתפרסם היום

7/09/2010

ארגון ה-OECD פרסם היום את הדוח השנתי "מבט לחינוך 2010" (Education at a Glance 2010). הדוח מציג תמונה עולמית משווה על-פי נתונים מ-2007 ו-2008 השנה הדוח לא כלל הצגה של הישגים לימודיים (מבחנים בינלאומיים חדשים).

הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה) ערכה, בעזרת כלכלנית החינוך פרופ' רות קלינוב, ניתוח של המדדים המשמעותיים בדוח בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, לארה"ב, למדינות שהתמ"ג שלהן דומה לזה של ישראל (ניו-זילנד, קוריאה וספרד), ולמדינות המצטיינות בשירותיהן החברתיים (אוסטרליה, קנדה, דנמרק ופינלנד).

ממצאי דוח 2010 דומים לממצאי הדו"ח משנה שעברה.

עיקרי הממצאים בהתייחס לישראל:

1.       ישראל בולטת לחיוב בשיעור מסיימי כיתה י"ב (90% לעומת 80% בממוצע מדינות OECD)- בישראל שיעור החזקת התלמידים הוא מהגבוה במדינות הOECD. משמעות הדבר כי מערכת החינוך הישראלית, שהיא בעלת מאפיין ייחודי הבא לידי ביטוי בהטרוגניות של התלמידים, רואה בקיום לימודים לכלל האוכלוסייה יעד מרכזי ומשקיעה משאבים ניכרים ליישום יעד זה.

יצוין, כי מאז ראשית שנת הלימודים הקודמת (תש"ע) החל משרד החינוך ביישום חוק י"א-י"ב באופן הדרגתי.

2.      ישראל בולטת לחיוב בשיעור המשתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה ובשיעור האקדמאיים- שיעור הכניסה להשכלה גבוהה בישראל עמד בשנת 2008 על 60% לעומת 56% בממוצע בכלל מדינות הOECD. נתון זה נמצא בישראל במגמת עלייה והוא עלה משנת 2008 בכ- 10%. עם זאת, בניגוד לרוב מדינות הארגון בהן יש גידול בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה (מסיימי התואר) באוכלוסיה הצעירה לעומת המבוגרת, בישראל שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בהשוואה בין האוכלוסיות כמעט זהה, ואף נשחק במעט (על אף שהוא גבוה למול מדינות הארגון).

יצויין, כי במסגרת התכנית הרב שנתית להשכלה גבוהה ישנו דגש על הרחבת נגישות לאוכלוסיות, שאינן משתתפות בהשכלה הגבוהה באחוזים גבוהים.

3.       השקעה פר תלמיד- ההשקעה הממוצעת פר תלמיד בישראל במונחי כוח קנייה קבוע עלתה בין 1995 ל-2007 אך במקצת (8%), בעוד שממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו ב-42%. נתון זה מקבל משנה תוקף בהתחשב בנתונים נוספים המעידים על מספר גבוה יותר של תלמידים בישראל וכוח החזקה גדול יותר למול מדינות ההשוואה.

נתונים אלה מחייבים את ישראל, המבקשת להתמודד עם המדינות המתקדמות בעולם, להשקיע יותר בחינוך.

4.       שכר המורים בישראל- שכר המורים בישראל על-פי הדוח הינו מהנמוכים בעולם, הן במונחים מוחלטים הן יחסית לתמ"ג לנפש. יצויין, כי נתונים אלה מתייחסים לימי טרום "אופק חדש" שכולל גידול בשכר המורים.

5. על פי הדו"ח לילדי ישראל מוקצות שעות לימוד רבות יותר מכל מדינות ההשוואה- נתון השעות המפורסם השנה (ומבוסס על נתוני 2008) אינו משקף שינוי ריאלי יחסית לשנים הקודמות, ומקורו בשינוי הגדרה של אופן הדיווח בישראל. גם בשנים הקודמות דווח שבישראל מוקצות יותר שעות לימוד מממוצע ה-OECD וממדינות ההשוואה.  את הקשר בין מספר השעות הגבוה שמקבל תלמיד בישראל לבין ההשקעה הנמוכה בתלמיד ניתן לתלות במספר משתנים:

·         האפשרות כי הגדרות הOECD לדיווח שעות מתורגמות באופן שונה במדינות שונות.

·         כוח ההחזקה בישראל גבוה, דבר המצריך הקצאת שעות גדולה יותר לצורך תגבור תלמידים.

·         התמודדות עם אוכלוסיה הטרוגנית המחייבת הקצאת שעות נוספת.

·         מספר התלמידים הגבוה בכיתה ושיטת הקצאת השעות בישראל, לפיה ניתנות שעות נוספות עבור כל תלמיד מעל 20 תלמידים. 

·         ריבוי מספר מקצועות הלימוד

נקודות מרכזיות נוספות בדו"ח

 

  • במדינת בישראל שיעור בעלי השכלה גבוהה כמעט זהה בין האוכלוסייה הצעירה והמבוגרת. לעומת זאת, ברוב מדינות ה OECD קיים פער בין שיעור בעלי השכלה הגבוהה באוכלוסייה הצעירה לעומת המבוגרת. שיעור ההשכלה הגבוהה בישראל (כ- 43%), דומה לארה"ב (41%) וגרמניה (26%). את הנתונים בישראל ניתן לייחס לקליטת העלייה המסיבית שנעשתה בעשור הקודם אשר ברובו כלל עולים משכילים בעלי תארים אקדמיים.
  • שיעור הכניסה להשכלה גבוהה בישראל (מסך קבוצת הגיל המסיימת לימודי תיכון) נמצא במגמת עליה. בשנת 2008 עמד השיעור על כ 60%, לעומת  פחות מ- 50% בשנת 2000. יצוין כי שיעור הכניסה ללימודים באקדמיה הממוצע בכלל מדינות ה- OECD עומד על כ 56%.
  • הגיל החציוני לכניסה להשכלה גבוהה בישראל הינו 23.7, לעומת 20.4 במדינות ה OECD. אחת הסיבות המרכזיות לגיל המאוחר יחסית בישראל  היא השירות הצבאי והמגמה ההולכת וגדלה בקרב צעירים בישראל להתנדב לשנת שרות לטובת הקהילה טרם הגיוס לצבא. לעומת זאת, הזמן הממוצע שנדרש לסטודנט ישראלי לסיים את לימודיו קצר יותר בכשנה מהזמן שנדרש מצעירים בשאר המדינות, כך שפער הגיל בסיום הלימודים מצטמצם – גיל ממוצע בישראל 27.2 , לעומת 25.2 במדינות ה OECD.

 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך