25/11/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

למעלה משליש מהתלמידים מהעדה האתיופית לומדים בכיתות שבהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה

28/06/2011
38% מהתלמידים ילידי אתיופיה ו-32% מהתלמידים ממוצא אתיופי ילידי ישראל, לומדים בכיתות שבהן יותר משליש מהתלמידים הם ממוצא אתיופי, כך עולה מדו"ח שערך מרכז המחקר והמידע בכנסת עבור ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.
המסמך נכתב לבקשת חבר הכנסת דני דנון, יו"ר הוועדה, לקראת דיון הוועדה בנושא "הסללת תלמידים יוצאי אתיופיה לבתי ספר נפרדים", שיתקיים היום, יום ג'. 
מהמסמך עולה, כי בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"א, לומדים במערכת החינוך 42,998 תלמידים ממוצא אתיופי.
מספר התלמידים שנולדו באתיופיה ולומדים במערכת החינוך בשנת הלימודים הנוכחית הוא 14,821.
בשנת הלימודים הנוכחית לומדים כ-51% מהתלמידים יוצאי אתיופיה במגזר הממלכתי-דתי, 43% במגזר הממלכתי וכ-4.5% במגזר החרדי.
המדיניות הממשלתית המוצהרת לקליטת עולי אתיופיה אופיינה לאורך השנים בחתירה לשילובם באוכלוסייה באמצעות פיזורם בין ישראלים ותיקים. למרות זאת, מהמסמך עולה, כי במערכת החינוך כיום ישנם 10 גני ילדים ובית ספר יסודי אחד שבהם לומדים ילדים ממוצא אתיופי בלבד. זאת ועוד, ב-75 גני הילדים, 17 בתי ספר יסודיים, 7 חטיבות עליונות ו-4 חטיבות ביניים מהווים תלמידים יוצאי אתיופיה למעלה מ-50% מקרב התלמידים. כמו כן, כשליש מן התלמידים ממוצא אתיופי לומדים במסגרות שבהן הם מהווים 30%-10% מכלל התלמידים.
לפי סקר שערכו המשרד לקליטת העלייה ומכון ברוקדייל בשנת 2009, 38% מן התלמידים ילידי אתיופיה ו-32% מן התלמידים ממוצא אתיופי ילידי ישראל לומדים בכיתות שבהן יותר משליש מן התלמידים הם ממוצא אתיופי.
במסמך מודגש, כי שיעור גבוה של תלמידים מאוכלוסייה חלשה יחסית בבתי ספר מסוימים, דוגמת תלמידים יוצאי אתיופיה, וכן הפרדה שלהם מתלמידים אחרים, עשוי להביא לפגיעה קשה באוכלוסייה זו בכמה דרכים, ובין היתר לפגיעה בשוויון ההזדמנויות של תלמידים יוצאי אתיופיה, לפגיעה ביכולת שלהם לצמצם את הפערים בינם לבין שאר האוכלוסייה, לפגיעה ביכולתם להשתלב בחברה הישראלית ,
על פי נייר עמדה של  עמותת "טבקה" לקידום יוצאי אתיופיה, שהוכן לדיון, המדיניות המונהגת ברשויות המקומיות היא של הפרדת תלמידים יוצאי אתיופיה מכלל התלמידים וכינוסם" בבתי ספר "משלהם". לטענת העמותה זוהי מדיניות סגרגציה מובהקת המנציחה תפיסות גזעניות לפיהן תלמידים יוצאי אתיופיה הם חלשים יותר מתלמידים אחרים. מדיניות זו עומדת בניגוד מוחלט לרוחה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שוויונית וקולטת עליה.
בעמותה טוענים: "המצב הקיים הוא בלתי נסבל ומחייב הקמתו של מנגנון שיפעל לאכוף את סעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, התשס"א – 2000, האוסר אפליה מטעמים פסולים". בעמותה מציינים, כי האחריות המלאה בנושא היא של משרד החינוך. על משרד החינוך לחדד את נהליו,  ולפקח על יישומם על ידי הרשויות. אנו קוראים למשרד החינוך ולרשויות לאפשר להורים יוצאי אתיופיה, המעוניינים בכך, לבחור לשלוח את ילדיהם לבתי ספר מחוץ לאיזורי הרישום, תוך קביעת מנגנונים פשוטים לכך אשר יקלו על יישום חופש בחירה זה. בנוסף, על הרשויות תוטל החובה ליידע את ההורים באופן אקטיבי על חופש בחירתם האמור ואופן יישומו.  לצערנו, מדיניות משרד החינוך התומכת במתן אפשרות להורים יוצאי אתיופה לרשום את ילדיהם מחוץ לאזורי הרישום כלל אינה מופעלת ברשויות רבות, והורים יוצאי אתיופיה שמבקשים להעביר את ילדיהם לבתי ספר מחוץ לאיזורי הרישום מסורבים על ידי הרשות".
בעמותה מוסיפים, כי על הרשויות המקומיות ומשרד החינוך ליידע את ההורים באופן אקטיבי כי אין הם מחוייבים להפנות את ילדיהם לחינוך הממלכתי-דתי, ובכל מקרה לא להפנותם למוסדות אלו באופן אוטומטי.
הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך