בעבר, הורים חששו לקחת את ילדיהם לטיפולים רגשיים, הם חשבו שמי שהולך לטיפול פסיכולוגי לילדים, הוא "לא בסדר", או יסומן כ"בעייתי". כיום יש יותר פתיחות לטיפול הפסיכולוגי בילדים והורים מבינים את חשיבות הטיפול המוקדם, שכן אישיות הילד היא גמישה, נבנית ומתפתחת. עם זאת, החששות עדיין קיימים. בכתבה זו אנסה להפיג מעט חששות אלו על ידי הסבר קצר על תהליך תחילת הטיפול.

ראשית, הורים רבים מתלבטים כיצד להציג את הפגישות עם המטפל בפני ילדיהם. לאן הולכים? מה זה פסיכולוג? למה אני הולך לשם? וכיוב'. יש להציג את הטיפול הפסיכולוגי ככזה שאליו הולכים ילדים ומתבגרים, כאשר יש להם קושי עם הרגשות שלהם, או אם יש להם קשיים בבית ספר או בבית שגורמים להם להרגשה לא טובה. הפסיכולוג הוא אדם שעבר הכשרה כיצד לעזור לילדים והוא מבין איך הם חושבים ומרגישים. פסיכולוג יודע לעזור לילדים להתמודד עם הקשיים שלהם ולגרום להם להרגיש טוב יותר. ניתן לתת דוגמאות על מנת שהילד יבין מה הכוונה בקשיים, לדוגמה, קושי להסתדר עם חברים לכיתה, קשיים בלימודים או בהתנהלות בבית הספר, קושי עם האחים או ההורים, ביישנות יתר, חוסר בטחון או חרדה. בכל הקשיים הללו ניתן לטפל כאשר הולכים לטיפול פסיכולוגי. חשוב להסביר לילד שבטיפול לא עושים משהו שלא רוצים, לרוב פשוט משחקים, מציירים ומשוחחים ואם יש צורך, יש אפשרות שבתחילת התהליך ההורים יהיו איתו בחדר על מנת להפחית את החשש ובהמשך ההורים ימתינו לו מחוץ לחדר.

נסביר לילד שיהיו מספר פגישות (אם יודעים את התדירות ניתן לפרט), שבמהלכן ינסו לפתור את הקשיים שלו. חשוב שידע שזו הבחירה שלו אם ולמי לספר שהוא הולך לפגישות הללו ושהרבה ילדים מקבלים עזרה כזו וזה נורמלי לחלוטין. ניתן גם לציין שגם הורים הולכים לטיפול ואולי אף לתת דוגמה אמיתית, אם היא קיימת. בתום ההסבר, תנו לילד לשאול שאלות ולאחר מכן, כשיחוש בטוח, אפשר לגשת לתחילת הטיפול.

בתחילת הטיפול נערכות מספר פגישות היכרות (מספרן נע לרוב בין 1-3) שנקראות Intake. בפגישות אלו המטפל יענה על כל הסוגיות המטרידות את המטופל ו/או את הוריו (למען הנוחות אכתוב "המטופל" אך זה תלוי בגילו של הילד ועד כמה הוריו מעורבים בטיפול ולכן הכוונה היא לעתים להורה) לגבי הטיפול, הוא יברר עם המטופל מה הביא אותו לטיפול ומה הם ציפיותיו. מתחילים בדיון על הבעיה הנוכחית והסימפטומים שהביאו את המטופל לטיפול. לאחר מכן המטפל אוסף:

1.היסטוריה משפחתית- פרטים על המשפחה הקרובה והמורחבת.

2.היסטוריה אישית- משלב ההיריון, דרך אבני הדרך ההתפתחותיים, הטמפרמנט שלו כתינוק, הרגלים, הפרעות, חרדות ועוד. 

3.היסטוריה חינוכית- הישגים, הסתגלות למסגרות החינוך השונות, דרכי סוציאליזציה- יזימת קשרים חברתיים, שמירה על קשרים לאורך זמן ועוד. לבסוף המטפל ייבצע עיבוד של המידע.

מטרת המפגשים הראשונים היא להגיע לאבחנה- אופי הבעיה הנוכחית, זיהוי לחצים, דרכי פתרון או כישלון. המטפל רוצה לדעת את דרכי ההסתגלות של המטופל למציאות, סוג היחסים שהוא מעצב וההתמודדות שלו עם רגשות בסיסיים. כמו כן המטפל בודק האם התרחש שינוי משמעותי במערכות היחסים של המטופל (כמו לידת אח נוסף).

ביחד הם מנסים להגיע להערכה של הבעיות הרגשיות של המטופל, לזהות דפוסים שליליים קבועים ולהגדיר את האחרים המשמעותיים בחייו. ולבסוף המטפל מתכנן קו מנחה לטיפול. המטפל ישוחח עם המטופל (שוב, או עם הוריו תלוי בגילו) על מטרות הטיפול, מטרות קצרות טווח לעומת מטרות ארוכות טווח. הוא ינסה לאמוד את הכוחות של המטופל על מנת לקבוע את יכולתו להתמודד עם הטיפול- האם ניתן לעבוד עמו בתהליך שיביא לתוצאה, לשינוי. כמו כן יש ניסיון להעריך את המוטיבציה של המטופל לטיפול.

המפגשים הראשוניים הם מעין תקופת ניסיון הדדית המאפשרת לשני הצדדים להכיר אחד את השני ולהגיע להחלטות באשר לעבודתם המשותפת. ביחד, הם יחליטו על "החוזה הטיפולי"- קביעת גבולות מסוימים הכרחיים ליצירת בטחון ויציבות בקשר. בחוזה הטיפולי יוסכם על זמני הטיפול הקבועים- התדירות של המפגשים, מה קורה אם פגישה מבוטלת ומהו הסכום לתשלום. בנוסף ידובר על סודיות הטיפול ועל דרכי ההתקשרות- חשוב שהמטופל ידע שהמטפל זמין. בחוזה הטיפולי יוחלט גם על הכללים של שיתוף הפעולה בין המטפל למטופל ודרכי העבודה, על מנת להגדיר את הקשר הטיפולי. חשוב לציין כי טיב הקשר בין המטפל למטופל, משפיע על יעילות ואיכות הטיפול. בהמשך הטיפול יכולים להיעשות שינויים בחוזה הטיפולי ולכן שני הצדדים צריכים לגלות גמישות ביחס לטיפול ולתכניו. בנוסף מתקיים כל הזמן תיאום ציפיות בין המטפל והמטופל.

לאחר סיום המפגשים הראשוניים בהם מתקבל המידע על המטופל, קביעת האבחנה, בניית החוזה הטיפולי והחלטה לגבי דרכי הטיפול, יוצאים המטפל והמטופל לדרך משותפת לשם השגת שינויים רגשיים והתנהגותיים שיפחיתו את מצוקות הילד, ישפרו את יכולותיו החברתיות, יסייעו לו בעיבוד אירועים טראומתיים ויעשירו את טווח המיומנויות והיכולות שלו.

חשוב לזכור כי מדובר בתהליך, ולא בתרופת קסם, אך עם עקביות והתמדה, התהליך יכול להוביל לשינוי המיוחל.
הכותבת היא ענבל שיפר, פסיכולוגית, מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית, טיפול פסיכולוגי בילדים
(הכתבה מתבססת על כתביהם של צ'סיק וסינגר)

לקריאת חלק ב' של המאמר לחצו: מאפיינים כללים של הילד בהקשר לטיפול הפסיכולוגי

ענבל שיפר - טיפול פסיכולוגי בילדים,  פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, עובדת מספר שנים בשירות הציבורי בטיפול בילדים, הדרכת הורים, אבחונים וייעוץ לצוותים חינוכיים וטיפוליים. ענבל מטפלת בילדים טיפולים פסיכולוגיים ומעבירה הדרכות הורים בקליניקה פרטית בחולון ובתל אביב, לילדים בגילאי 5-18. כמו כן, ענבל מטפלת בטיפול התנהגותי- קוגניטיבי (CBT) ומעבירה אבחונים פסיכולוגיים ואבחונים פסיכודדיקטיים לאבחון לקויות למידה.