"געגועים, נענועים, שעשועים"

יצירה מאת: רות וידר מגן עיבודים וניהול מוסיקלי: מארק אליהו
בימוי וכוריאוגרפיה: נטלי דביר

משתתפים: רות וידר מגן – קול, מארק אליהו - קמנצ'ה וסאז, דניאל יעקובסון - קלרינט, קדום ותנועה

אמנית הקול הבין לאומית רות וידר מגן ואמן הקמנצ'ה והסאז מארק אליהו ביצירתם החדשה. מלווים בתנועה ונגינה בקלרנית וכדום על ידי דניאל יעקובסון.

 היצירה משלבת עבודה קולית עוצרת נשימה, מוסיקה עכשווית היונקת מהתפילה היהודית הנשית וממוסיקה מזרחית מסורתית ועבודת תנועה בתוך חלל ויזואלי מרשים.

רות וידר מגן שחקרה במשך שנים את הקול האנושי, הנשי, ייצגה את מדינת ישראל בשנים 2000, 2002 בפני בפתיחת הפסטיבל הבינלאומי לשירה מקודשת. כמו כן הופיעה גם בהודו, אנגליה ורוסיה, בקיץ 2008 הייתה בסיבוב הופעות במקדשים ובבית שלום ביפן. באוקטובר 2008 הופיעה בפסטיבל בין לאומי למוסיקה ותיאטרון אידי בדרזדן שבגרמניה.

מהעיתונות:

 "זוהי בפשטות המוסיקה היהודית הייחודית ביותר ששמעתי אי פעם....נוגעת. החוויה הכי קרובה לחוויה מיסטית שהייתה לי בשמיעת מוסיקה מאז ששמעתי בפעם הראשונה את הרקוויאם של פורה והתשיעית של בטהובן" (ג'ורג' רובינסון, JEWISH TIME N.Y. )

 "הקול שלה עשיר בטקסטורה, המופעים שלה מכל פרספקטיבה תרבותית נוגעים ומרגשים ביותר. קומבינציה מדהימה של מיומנות אמנותית ורוחנית" (לוס אנג'לס טיימס)

 "זו לא רק מוסיקה, זו חוויה מיסטית, חגיגה ספונטנית מלאה חיים ואהבה" (הזמן האסיאתי-ניו דלהי)

 לצפייה בקטעים מהמופע:

http://profile.myspace.com/index.cfm?fuseaction=user.viewprofile&friendid=294646259

את כבר מאושרת?

בימוי: גבריאלה לב

כתיבה ומשחק: ורדה בן חור (שחקנית אורחת בסדרות "אמאל'ה", "הכל דבש")

מוסיקה הלחנה ומשחק: גרשון וייסרפירר (פינה בתוכנית הלילה עם ליאור שליין), דניאל הופמן.

שחקנים: ורדה בן חור, גרשון וייספירר, דניאל הופמן, נדב לב.

 קומדיה על החיים עם שלושה נגנים וגיבורה שמנה אחת, השרה ורוקדת את סיפור חייה תוך שהיא בועטת בתעשיית האשליות. בעידן בו השמנת היתר מוגדרת כמגפת המאה. בן חור משחקת את סיפור חייה הלא פשוט בנימה קומית ובו בזמן נוגעת ללב, כילדה וכאישה שהרגישה כל חייה חריגה בשל מימדיה ובהמשך כאם חד הורית לבת עם תסמונת דאון. אל קדמת הבמה עולה הדיון בנשיותה של הגיבורה, חריגות, פיזיות ומה שביניהן.

מהעיתונות:

"בן חור מלווה בביטחון עצמי ובשלושה גברברים מוכשרים בטירוף"                       - עכבר העיר

"השחקנים מעבירים את המסר בצורה מצחיקה והצופים שבויים בתוך קסמיה של שחקנית ענקית"  - כל הזמן

"מופע קברטי נעים ומלא חן"                                                                          -  ידיעות אחרונות

"המוסיקה והמשחק הרגיש השתלבו יחדיו בהרמוניה שיצרה חווית תיאטרון מהנה" -  פי האתון האונ' העברית

מעשה ברוריא

כתיבה: עליזה עליון ישראלי
משתתפות: גבריאלה לב, רות וידר מגן

המחזה זוכה פרס מרגלית ופרס בפסטיבל עכו נארג מקטעים מן התלמוד, מן המדרשים ומקטעים מודרניים שנכתבו לצורך המחזה.  בשזירה עדינה של דף תלמוד כלשונו בעברית עכשווית, מצליחה ההצגה לעורר את הדי העבר יחד עם השאלות הרלוונטיות הבוערות של ההווה במטרה לגלות את ההיסטוריה האילמת של הנשים.

המחזה מבוסס על סיפורה הטראגי ומעורר המחלוקת של ברוריא.

תנאית יוצאת דופן, תלמידה חכמה ומורה  מבריקה.
דעתה מצוטטת לא פעם בתלמוד, ובאי אילו מקרים בהם התגלעה מחלוקת, נלמדה ההלכה ממנה. ברוריא הייתה בתו של רבי חנינא בן תרדיון ואשתו של רבי מאיר המאור המשנאי הגדול.

ג'ודי פלסקו בספרה* כותבת:" כאשר נשים, בעלות ההיסטוריה שלנו, עם הרוחניות והחוויות, דורשות שוויון בקהילה, שתתרצה לשינוי מכוח ההבדלים בינינו, כאשר אנו מבקשות שזכרונותנו יהפכו לחלק מן הזיכרון היהודי, ושהווייתנו תשנה את ההווה אנו מבטאות דרישה מהפכנית ומחוללת תמורות."

( "שוב לפני הר סיני, יהדות מנקודת מבט פמיניסטית")

מהעיתונות:
"קשה להעריך את היופי והתבונה שקרנו מההצגה" מעריב
"זוהי הצגה שאי אפשר להישאר אדישים אליה" כל העיר
פ לאתר ההצגה:  

http://www.tcj.org.il/brur.html

אסתר

כתיבה ומשחק: גבריאלה לב

אישה אחת, מזוודת נדודים אחת וקסם, מעלים את דמויות המגילה. סיפורה של אסתר המלכה, החזקה הפמיניסטית, ושל גורל העם היהודי. איך הצליחה אסתר ללכוד את דמיונם של היהודים 2000 שנה ויותר?

מהעיתונות:
"ההצגה יוצאת בפשטות נפלאה מבסיס חשיבה קולקטיבי (מסורת) ופורצת אל מרחב חשיבה

דינאמי מרתק. מטפלת ברגישות באחריות ובאהבה בשאלות שהן בנפשנו" כל העיר
"משחק תיאטרלי מעשיר ואיכותי" הטלוויזיה הישראלית

ההצגה מתאימה ליום האשה ולפורים.

שרה Take 2

כתיבה: עליזה עליון ישראלי
משתתפות: גבריאלה לב, רות וידר מגן

מחזה עוצמתי, עתיר שבחים בארץ ובעולם .
תפישה חדשנית ויצירתית, ניסיון המעניק לקהל הצצה אחרת. הקהל יושב בזירה סביב השחקניות ובאמצעות שזירת מדרשים עתיקים בקטעי משחק מודרניים, תפילות לצד שפה יום יומית, קטעים קומיים ואפקטים חזותיים חזקים, מתבררת דמותה של שרה האם ודמותן של אמהות בנות ימינו, שקולן לא נשמע.

מהעיתונות:
"זוהי הצגה שאי אפשר להישאר אדישים אליה" כל העיר
"בתוך הסיפור על שרה שולב סיפורה של אם בת ימינו" הארץ
"בין הצחוק של שרה והצעקה נשמע קולו של תת המודע. שילוב בין פרשנות חדשנית והטקסט

העתיק הופך את מקומה של האישה בטקסט היהודי" ניו יורק- מטרופוליטן