התמודדות עם הפרעת קשב בכיתה

התמודדות עם הפרעת קשב בכיתה

נילי היא מורה שהגיעה למערכת החינוך מטעמים אידיאולוגים. היא חלמה ללמד באווירת שיתוף ולפגוש את התלמידים בגובה העיניים. אך המציאות טפחה על פניה כאשר גילתה כי בכיתה שקיבלה היו מספר תלמידים הסובלים מהפרעת קשב.
"בשפת המורות" אנחנו מכנות את הילדים הללו 'תלמידים שמפוצצים שיעורים'. אלו ילדים שכאשר הם בכיתה אי אפשר ללמד.

במוסדות להכשרת מורים לא הכינו אותי להוראה בכיתה הטרוגנית, כזו שיש בה גם תלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. ביום הראשון שהגעתי לכיתה הופתעתי מאד. מצד אחד את לא יכולה ללמד בכיתה שילד שר בה ומתחצף אלייך ומצד שני חשוב לי גם "להגיע אליו".

נשמע מוכר? כיום, מורים רבים נתקלים באתגר המציבים תלמידים בעלי קשב וריכוז. רבים מהמורים מגיבים בתחושה של תסכול, חוסר אונים וכעס על המערכת שמחייבת אותם להתמודד עם מורכבות רבה כל כך בכיתות העמוסות של ימינו. למעשה, הנתונים מראים כי כ-7-10 אחוזים מהילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז. המשמעות היא שבכיתה של 40 תלמידים יכולים להיות שלושה או יותר תלמידים הסובלים מן ההפרעה! מי צריך את זה ?

אבל בואו נראה רגע את הדברים מנקודת המבט של הילד: מדובר בילד, שהוא לעיתים קרובות לא פחות אינטליגנטי מבני כיתתו (אם לא יותר...). הוא מתחיל את היום עם רצון טוב ומתיישב בכסא שלו. הבעיה היא שאחרי כמה דקות הוא מרגיש חוסר שקט בגוף ומתחיל להתנועע על הכסא. התלמידה שיושבת לידו מתעטשת וברחוב עוברת משאית וכל אלו מסיחים עוד יותר את דעתו.
עכשיו, הוא כבר איבד את המורה שהספיקה להתקדם בחומר. הוא מתחיל להשתעמם ואי השקט שלו מחמיר. כדי לפרוק את הבלגן הפנימי שלו, הוא מתחיל לשחק בקלמר ולקחת דברים מהתלמידה שלידו. המורה כבר שמה לב לחוסר המנוחה שלו ומבקשת ממנו שוב להירגע ולהתרכז. זה עוזר לכמה דקות אבל מהר מאד חוסר המנוחה משתלט עליו ויחד איתו התסכול והייאוש מכך ששוב הצליח להיות התלמיד המפריע, הבעייתי והשלילי. גם מבחינה חברתית הוא סובל. הוא מאד רוצה להשתלב במשחקים בהפסקה אבל הוא לא מצליח לחכות לתורו, נדחף ולעיתים מקלל. התלמידים האחרים רואים בו מופרע ולא רוצים בחברתו. התמונה המצטיירת היא של ילד המתמודד עם מנות גבוהות של תסכול, חוסר ביטחון וייאוש על בסיס יומי. הוא לא מצליח לבטא את הכישורים שלו וחש נחות ביחס לחבריו. הבעיה כמובן מחריפה עם הזמן, ככל שיש יותר משקל להישגים ולתפקוד החברתי וכך נוצר לו מעגל קסמים שלילי ממנו קשה מאד לצאת גם לאחר שתמו ימי בית הספר.

במאמר זה ננסה לתאר כמה מן הקשיים בהם המורה עשוי להיתקל בכיתה שיש בה תלמידים הסובלים מהפרעת קשב ונצייד במספר דרכים העשויות להקל על ההתמודדות של המורה.



כיצד באה לידי ביטוי הפרעת קשב וריכוז בכיתה?

קיימות מספר התנהגויות האופייניות לתלמידים הסובלים מהפרעת קשב:

1. קושי לשבת בכיתה לאורך זמן – הילד נוטה לקום ממקומו, לדבר, להפריע למורה או לתלמידים אחרים.

2. קושי להתרכז בחומר- חלק מהילדים יקומו ויסתובבו בעוד אחרים (פחות היפראקטיביים) עשויים לבהות בחלון או לצייר לעצמם.

3. קושי לזכור את החומר- ילד לא מרוכז אינו מצליח לקלוט את החומר. כתוצאה מכך, הוא עלול שלא לזכור מה נלמד בכיתה, מה הייתה השאלה עליה נדרש לענות או מה קרא זה עתה בספר.

4. חוסר ארגון של חומר הלימוד- אצל ילדים עם הפרעת קשב שכיח לראות מחברות ריקות או מקושקשות וחוסר התמצאות בחומר. הם עשויים לא לדעת מהם שיעורי הבית, איזו מחברת שייכת למקצוע מסוים וכו'. לעיתים קרובות הם גם יתקשו לארגן את לוח הזמנים הלימודי שלהם; לא יזכרו מתי יש מבחן ולא יתכננו נכון את זמן הנדרש ללמידה.

5. דחייה והימנעות ממשימות לימודיות- בשל התסכול הרב המתלווה ללמידה, ילדים עם הפרעת קשב נוטים להימנע ולדחות משימות כמו הכנת שיעורים או למידה למבחן.

6. קשיים חברתיים- כדי להתמודד עם הדימוי העצמי הנמוך בתחום הלימודי, חלק מהילדים מנסים לפצות על כך בתחום החברתי. חלקם (בעיקר אלו ללא פעלתנות יתר ואימפולסיביות) מצליחים להשתלב מבחינה חברתית ומקבלים תחושה שהם אהודים למרות קשייהם. לעומתם, ילדים אחרים ינסו להשיג חוזק ושליטה דרך מפגני כוח ואלימות או דרך בחירת תפקיד מיוחד בכיתה, למשל ה'ליצן'.

לצד הקשיים המתוארים, חשוב להדגיש כי הפרעת קשב אין פירושה שנגזר על הילד להיכשל מבחינה לימודית. קיימות דרכים רבות לסייע לתלמידים אלו לממש את הפוטנציאל הגלום בהם וכאן תפקידו של המורה הוא חשוב לאין שיעור. להלן כמה עצות העשויות להקל על ההתמודדות עם הפרעת קשב בכיתה.

"יש לי תלמיד עם הפרעת קשב בכיתה" : מה עושים?

1. נהלו קשר עקבי ומסודר עם ההורים - מחקרים מראים כי ככל שההורה מעורב יותר בתחום הלימודי של הילד, כך סיכוייו של הילד להצליח עולים. כדאי שהקשר עם ההורים ייעשה בכתב (מחברת קשר) אך גם בטלפון. עדכנו את ההורים בקשיים הספציפיים של הילד וכמו כן בהצלחות ובהתקדמות. תנו להורים הדרכה מסודרת כיצד הם יכולים לתרום להצלחה הלימודית של ילדם. בעיקר, הדגישו בפניהם כי לכולכם אחריות משותפת להצלחתו.

2. ארגון זמן- אחד הקשיים הבולטים של תלמידים בעלי הפרעת קשב הוא קושי להתנהל מול לוח זמנים. לכן, רשמו עם התלמיד את כל המטלות העומדות בפניו וסייעו לו לחלק את הזמן שלו ביניהן.

3. תזכורות דחופות- לתלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז קושי לזכור את המשימות העומדות בפניהן. לכן, אל תסמכו על העובדה שהזכרתם לתלמיד להביא אישור הורים לטיול השנתי. וודאו כי הוא רשם זאת במחברת הקשר או ביומן.

4. עבודה בקבוצות קטנות- תלמידים בעלי הפרעת קשב מוסחים בקלות. לכן, עבודה בקבוצות קטנות יכולה לסייע להם להתרכז ולקבל משוב מיידי על עבודתם.

5. משוב חוזר- אחד הבעיות של תלמידים בעלי הפרעת קשב הוא הצורך שלהם במשוב תמידי על פעולותיהם. זוהי הסיבה מדוע אין להם כל בעיה להתרכז שעות על גבי שעות במשחק מחשב- שם הם יודעים מיד אם הצליחו או לא! לכן, כדאי לאמץ את הרעיון ולנסות כמה שיותר לתת לתלמיד משוב על עבודתו.

6. לפרק למשימות קטנות- תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז חשים לעיתים קרובות חוסר ביטחון ביכולותיהם. הם נוטים לדחות ולהימנע ממשימות שהם חווים אותם מורכבות או קשות מדי. לכן, חשוב מאד לפרק כל מטלה לשלבים קטנים, שיאפשרו לתלמיד לצבור הצלחות. למשל, אם צריך לקרוא פרק שלם בהיסטוריה לקראת הבחינה, חלקו את הפרק ליחידות קטנות ובקשו ממנו בסוף כל יחידה לכתוב סיכום קצר או לענות על שאלה מסוימת.

7. אתרו במה הילד חזק- ילדים עם הפרעות קשב אינם פחות מוכשרים או אינטליגנטיים! לעיתים, דווקא הקושי להתמקד במשימות הופך אותם לאנשים יצירתיים עם 'ראש פתוח'. לכן, חשוב לזהות את תחומי החוזק של הילד ולאפשר לילד להפגין אותם בכיתה. למשל, אם מדובר בתלמיד בעל חוש הומור מפותח, אפשר לבקש ממנו לארגן הצגה או משחק.

8. חזקו את הילד עבור מאמציו ולאו דווקא עבור הישגיו- עודדו את הילד עבור כל מאמץ שעשה גם אם עדיין לא הצליח במשימה. עבור ילדים עם הפרעת קשב חשוב שהחיזוקים יהיו מוחשיים ולא רק סמליים. בגיל הצעיר כדאי אף להשתמש בתגמולים. למשל, להעניק מדבקה בכל שבוע בו עמד במטלות שלו.

9. פסק זמן- אפשרו לתלמיד יציאת אוורור מהכיתה כאשר הוא חש חוסר שקט קיצוני. קבעו ביניכם סימן מוסכם אותו הוא מסמן למורה כשהעניינים נעשים עמוסים מדי בשבילו. קבעו זמן קבוע (5 דקות למשל) שלאחריו עליו לחזור לכיתה.

10. גיוון דרכי הוראה- הרשו לעצמכם להיות יצירתיים ומקוריים. השתמשו בדרכי הוראה מגוונות כמו חידון, קבוצת דיון (debate), משחק, מצגת, סרטון וכו'. כך תבטיחו לעצמכם שגם התלמיד המתקשה ביותר יישאר מרותק.

11. לאבחן ולטפל בבעיה מוקדם ככל האפשר- ככל שהילד יסבול פחות זמן מתסמיני ההפרעה, כך סיכוייו להשתלב בכיתה ולצבור הצלחות גדולים יותר. לכן, אם נדמה לכם כי ישנו תלמיד בכיתה הסובל מתסמיני ההפרעה אך לא מאובחן כראוי, הזמינו את הוריו לשיחה.

12. ואחרון - עצה אישית - ההתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעת קשב עלולה להיות קשה מאד. חלק מהתלמידים הסובלים מההפרעה מפגינים תוקפנות ואף אלימות מילולית ופיזית. מורים מסוימים מהססים לדווח על כך מתוך תחושה שהם מתקשים להציב גבולות ומשמעת ולכן 'הביאו את זה על עצמם'. עם זאת, חשוב להדגיש כי אף מורה לא יוכל ללמד מבלי להרגיש ביטחון בכיתתו ולהבטיח לתלמידיו תחושה דומה.

למידע נוסף וליצירת קשר - לחצו