בשנת תשי"ג (1953) קיבלה הכנסת את חוק "המוסד העליון ללשון העברית". בחוק נקבע כי תפקיד האקדמיה "לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה", וניתנה לה סמכות חקיקה בענייני לשון בדומה לסמכות המסורה בידי הכנסת לחוקק את חוקי המדינה.
מליאת האקדמיה היא הסמכות העליונה של האקדמיה; לפניה מובאות סוגיות לשון שנתבררו בוועדות האקדמיה, לשם דיון סופי ואישור.
החלטות האקדמיה מתקבלות ברוב דעות של חבריה.
ההחלטות שאושרו בה מקבלות את תוקפן הרשמי לאחת חתימת שר החינוך
או שר התרבות ופרסומן ב"רשומות".
האקדמיה פועלת בשני תחומים עיקריים:
חקר הלשון העברית והכוונת הלשון החיה בהתפתחותה.
בתחום המחקר האקדמיה עושה לאיסוף ולשימור האוצר
הגדול של העברית לדורותיה בייחוד באמצעות
מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית.
בתחום הכוונת הלשון האקדמיה קובעת את התֶקן (הנורמה)
בעברית בת-ימינו בדקדוק, בכתיב, בתעתיק ובפיסוק ופועלת
פעולה ענפה להסדרת המינוח המקצועי לענפיו.
המזכירות המדעית מייצגת את האקדמיה בפני הציבור הרחב
ועונה על שאלות המופנות לאקדמיה.
השאלות מגיעות מכל שדרות הציבור והן עוסקות במגוון רחב
של נושאים: מינוח עברי, הגייה, כתיב ופיסוק,תעתיק,
פירושי מילים, מקורם של ניבים ועוד.
מערך השתלמויות - האקדמיה רואה חשיבות רבה בהוראת
התקן של העברית מפי אנשי האקדמיה השותפים לעיצובו.
לפיכך היא מציעה השתלמויות, ימי עיון, סיורים ואף הרצאות
בודדות בנושא התֶקן ובמגוון נושאים בלשון העברית. 
ההשתלמויות מיועדות ליחידים ולמוסדות.
ההשתלמויות למוסדות "נתפרות" לפי מידת המשתלמים,
הן מעוצבות בהתייעצות עם המוסד המזמין את ההשתלמות.
פירוט אפשר למצוא באתר האקדמיה במדור "מה חדש".
חדר בן-יהודה
ספרייתו של אליעזר בן-יהודה וכן פרטי ריהוט מביתו ומחדר
עבודתו מוצגים בחדר בן-יהודה שבבניין האקדמיה.
ראו באתר האקדמיה במדור "חדר בן-יהודה".
.jpg)
|
.jpg?BannerID=280 "חינוך מתמטי לבית הספר היסודי")
