תיאטרון פרסונה

אנסמבל פרסונה

Contemporary Project & Physical Theatre

 בניהולם של נלי עמר וטיירי מורל

 מציג

היא פוסעת צעדים אילמים אל כל מה שעתיד להישכח ......

ההצגה נבחרה להופיע במסגרת החשיפה הבינלאומית 2011

מועמדת לפרס כיפוד הזהב 2012

מאושרת וממולצת על ידי סל תרבות הארצי

בימוי וכוריאוגרפיה: טיירי מורל

בימוי וכתיבה : נלי עמר

שחקנים לפי סדר כניסה : רותם נחמני, מתן יניב, מעין דובקבסקי ,יואל לנדשהוט.

מוזיקה מקורית: נעמה רדלר

תאורה : טיירי מורל

אנסמבל פרסונה הינו אנסמבל של תיאטרון פיזי בניהולם של נלי עמר וטיירי מורל. 

השחקנים הינם שחקנים מקצועים שנבחרו והתאחדו על מנת לעבור ההתמחות יחודית ואינטנסיבית בת  שנה וחצי בתיאטרון פיזי על פי שיטה שפיתחו טיירי מורל ונלי עמר . לאחר שישה חודשים נוספים של חקר הנושא היקר ללבינו, סבתא, נולדה היצירה הנוכחית "סבתא".

"לסבתות ולסבים שלנו, לאלו שאנחנו נהיה יום  אחד- יושבים בוהים בסוף השמיים ספוגי חלומות וזיכרונות ....."

היצירה מספרת את סיפורה של סבתא EMMA -,ביום ככל הימים, בציפייה לביקור השבועי של בנה ונכדיה....

סבתא היא אישה אילמת אשר איבדה את קולה כשהייתה בת חמש בזמן מלחמת העולם    ה-2 כאשר אביה עזב את הבית בפתאומיות והשביע אותה שלא תדבר עד שיחזור ...אך הוא לא חזר.

והיום בעודה מחכה למשפחתה שתגיע, עולים וצפים הזכרונות והגעגועים.

בשילוב של רגעים קומים ומשעשעים עם רגעי דרמה מרגשים נחשף מול עינינו עברה הצבעוני והנוגע ללב : ילדות שובבה ורגעי משחק עם  אביה... חבורת ילדים  קופצים כמו כדור צמר... הנשיקה הראשונה...התבגרות סוערת בצלילי  הרוק'נרול , סיפור אהבה, אמהות,  וכל זאת  מואר בתקופת הקמת המדינה ובנסיון להגיע לאותו הזיכרון הנוקב ממלחמת העולם ה-2 בו איבדה  את קולה.

המסע של "סבתא" בין בדידותה כאישה זקנה בהווה לעברה כילדה אילמת  פותח את אותו פצע שגזל מ"סבתא" את קולה. וכשהפצע פתוח מגיעה המשפחה לביקור שמתגלה לא כעוד ביקור רגיל... גם פה יתעוררו רגשות, זכרונות, ורגע אחד שבו נפער סדק וניתנת לסבתא ההזדמנות להתיר את חוטי הגורל.

פרויקט תיאטרון פיזי השואב השראה מהסלפסטיק ואמנות הבורלסקה :

היצירה מספרת סיפור בשפה תיאטרונית חדשה ומרגשת, שטרם נראתה בארץ .

השפה הפיזית ביצירה ומאפשרת לפנות לכל קהל באשר הוא ללא מגבלת שפה ונותנת נופח אוניברסאלי ליחסים בתוך המשפחה ולחוויית הבדידות. הבימוי הוירטואוזי מאפשר הזדהות עמוקה, לא מילולית, עם המתרחש על הבמה, משלב הרבה רגעי הומור וקומדיה, וחודר אל לב הצופים.

ביקורת עיתון מעריב : שני שחם | 31/3/2011 14:04   

"רותם נחמני בתפקיד הסבתא, ודרך תנועות גופה ומבט עיניה בלבד היא מצליחה לרגש ולשכנע ובאופן אמיץ ובוגר כל כך להביע את פחד הנטישה, את חיות וקלילות הגוף הילדותי, את חושניות הגוף המאוהב ובגידת הגוף הזקן בעצמו.

.....בתפקידים מתחלפים, דמויות שליוו את הסבתא מילדות ועד זקנה. גופם מקיים על הבמה שיח אחד עם השני, עיניהם כנות ותנועתם מדויקת ונוגעת. על הבמה יוצרים הארבעה תמונות של חיים – הגורל שמזמן אכזריות ושברון, אך גם אהבה, צחוק ושעשוע. ואת כל אלה מצליחים השחקנים להעביר בדיוק, בחוכמה וברגישות. "  שני שחם - מעריב

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/227/831.html?hp=47&cat=306

טריילר של ההצגה :

http://www.youtube.com/user/persona288?feature=mhum

http://www.youtube.com:80/watch?v=TDLkgydxMlo