18/11/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

האם תלמיד מחונן צריך מורה מחונן?

מיהי המורה האידיאלית של הילדה המחוננת?

או: האם התלמיד המחונן זקוק למורה מחונן?

 

מבוא

המורה לילדים מחוננים עומדת בפני משימות רבות וקשות בכל שלוש הקונסטלציות: 1. כאשר אם היא מלמדת בכיתת מחוננים שמחליפה, שישה ימים בשבוע, את הכיתה הרגילה, 2. כשהיא מלמדת בתכנית העשרה שאליה מגיעים תלמידים מחוננים פעם בשבוע, בשעות הבוקר או אחר הצהריים, 3. כאשר היא מלמדת ילד מחונן בכיתה הרגילה. להלן ננסה לשרטט את ראשי הפרקים למאפיינים העיקריים של מורה אידיאלית כזאת, המצליחה, בעזרת יכולותיה המגוונות, לענות, ולו בצורה חלקית, על צרכיו של הילד המחונן במערכת החינוך.

 

מאפיינים אישיותיים של המורה למחוננים

  • להיות בעלת גישה חיובית למצוינות, ליצירתיות, לפרודוקטיביות ולמנהיגות;

·        ליהנות מתלמידים מאתגרים וחדשניים;

·        לגלות אמפתיה, הבנה וגמישות;

·        להיות מסוגלת להודות בפני עצמה ובפני התלמידים כאשר אין לה מענה לשאלותיהם;

·        להיות בעלת נטייה חזקה ללמוד, להתפתח, להעשיר את עצמה.

 

יכולות מקצועיות ודידאקטיות של המורה למחוננים

·        להיות מומחית בתחום התוכן אותו היא מלמדת;

·        להיות בעלת מוטיבציה לחפש חומרים ואפשרויות למידה חדשים ומתקדמים;

·        להשתמש ביכולות הוראה וטכניקות רבות ומגוונות;

  • לבנות תכניות לימודים והצבת מטרות להישגים;
  • לעזור בבחירת מקורות מידע;
  • לפתח את התוצר ולבצע הערכות.

 

ידע בחינוך למחוננים

  • לזהות את היכולות יוצאות הדופן;
  • להפנות את הילד המחונן לגורמים המאבחנים והמטפחים מחוננות;

·        היכולת להכיר ברמות יכולת שונות, בסגנונות למידה שונים בתחומי עניין מגוונים ולתכנן את העבודה בהתאם להן;

  • לתת ייעוץ לתלמידים, להורים ולמורים על תת-הישגיות, בחירה בלימודים גבוהים ובעיסוק מקצועי, ובעיות מיוחדות הקשורות למחוננות;

 

יכולות אדמיניסטרטיביות של המורה למחוננים

  • לארגן פעילויות העשרה לתלמידים ולמורים בבית הספר;
  • לתאם פעילויות רגילות הנמצאות במערכת כך שתלמידים מבריקים יוכלו לעבוד בקצב וברמה המתאימים ליכולותיהם;
  • לתאם בין הכיתה הרגילה שבה לומד הילד המחונן לבין תכניות ההעשרה בהן הוא משתתף בכל הקשור בלוחות זמנים, ובחוקים השונים הקיימים בכל אחת מהמערכות,
  • לאסוף ולהפיץ מידע על שיטות הוראה חדשניות, דוגמאות של חומרי למידה, משאבי אנוש שניתן להשתמש בהם ואפשרויות מיוחדות לילדים ובני נוער מחוננים;
  • לתמוך בתכנית ההעשרה על ידי עבודת צוות עם המורים למחוננים שעיסוקם בכך.

 

להלן מספר תובנות:

  1. מורה שמלמד מחוננים חייב להשקיע בפיתוח העצמי שלו, בחיזוק התכונות החיוביות ובטיפוח יכולות התקשורת הבין-אישית והתוך-אישית. אכן, גם הגנטיקה משחקת תפקיד בבניית רמת הרגישות, אבל לחינוך תפקיד חשוב אף יותר, שכן, הוא אינו מסתיים כל עוד האדם פעיל. רגישות לזולת היא מאפיין האישיות החשוב ביותר אצל מורה למחוננים, וגמישות הוא המאפיין החשוב ביותר הנוגע לעבודתו בכיתה של מורה זה. לפיכך, גם המורה הרגשי מטבעו יכול להשתפר בנושא זה, הן תוך קריאה והשקעה באתגרים בתחום זה, והן על ידי השתתפות בטיפול קבוצתי, בפסיכודראמה, או בכל מסגרת אחרת שתאפשר לו להכיר טוב יותר הן את עצמו והן את הזולת. הגמישות היא כלי הכרחי בכיתה רב-גונית, שהתנאים בה משתנים כל הזמן, שכוללת ילדים שמשתעממים מהר מאוד ומנגד – ילדים שמעדיפים לעסוק שעות באותו נושא. מורה למחוננים חייב ללמוד להשתמש בכל הכלים שברשותו, תוך גיוון רב ככל האפשר, כדי שגמישותו תיתן מענה מרבי לצרכיהם של ילדים רבים ושונים.
  2. בשום נסיבות אסור למורה להרגיש, ובוודאי לא לשדר את התחושה שהוא "לא מספיק": "לא אינטליגנטי מספיק", "לא יודע מספיק", לא מהיר כמו התלמידים שלו", "לא השיג בחייו מה שהם יכולים להשיג". מורה צריך לפתח את האסרטיביות שלו, את הבטחון העצמי ואת האמונה ביכולותיו שלו.
  3. לצבור ידע רחב ועמוק בתחום התוכן אותו המורה מלמד. במקצועות הריאליים כדאי מאוד להמשיך וללמוד בקורסים מקצועיים – למשל דרך האוניברסיטה הפתוחה, או כסטודנטים מן המניין בשנת השבתון. במקצועות ההומאניים ניתן להעשיר את הידע גם בלמידה עצמית, וחשוב שידע זה יהיה מעודכן וחי.
  4. להשתלם בתחום הדידאקטיקה של המקצוע. ניתן לעשות זאת גם בהשתלמויות ובימי עיון הנערכים בארץ, אבל גם בכנסים שנערכים בחו"ל. למשל: כל שנה נערך בגרמניה או באוסטריה כנס "דידקטיקה של המתמטיקה" ובו משתתפים כ-500 נציגים העוסקים בנושא זה בכל הרמות: מהגן ועד האוניברסיטה. באצות הדוברות גרמנית "שייכת" הכשרת המורים במתמטיקה לחוג או לפקולטה למתמטיקה, ולפיכך רמת המשתתפים בכנס גבוהה מאוד וניתן לפגוש בו גם פרופסורים למתמטיקה שעוסקים, בין השאר, בהכנת תכניות יסוד לכיתות הנמוכות של בית הספר...
  5.  המורים במקצועות הריאליים: הדרך הארוכה היא לפעמים הקצרה... אסור לוותר על עבודה שיטתית! גם תלמידים בעלי יכולות גבוהות מאוד עלולים לפתח קושי בתחום מסוים או להיות זקוקים לזמן ארוך-יחסית כדי ללמוד חומר ספציפי, גם בתוך המקצוע עצמו ישנם תת-תחומים שבהם התלמיד יכול לגלות שיש לו בעיה (הדוגמה הקלאסית: תלמידי מתמטיקה מעולים שמתקשים-יחסית בגיאומטריה של המישור. אותם תלמידים קרוב לוודאי יגלו קשיים ברמה גבוהה יותר אם ילמדו גיאומטריה של המרחב. לעומתם ישנם תלמידים בינוניים במתמטיקה שדווקא מצטיינים בגיאומטריה).
  6. המורים במקצועות ההומאניים: בשום פנים לא לאפשר זלזול במקצועות הללו. לדרוש מהתלמידים עבודות ברמות הגבוהות ביותר, אפילו אם מדובר בכיתה שרובה הם "אנשים בעלי יכולות ריאליות גבוהות".
  7. להיות פתוחים וגלויים עם התלמידים בכל הנוגע למטרות הלמידה בבית הספר. אם מדובר בכיתה שלומדים בה שישה ימים בשבוע להסביר, ומגיל צעיר ככל האפשר, את החשיבות שיש לבגרות עם ציונים גבוהים ככל האפשר, תוך לימוד מקצועות רבים ככל האפשר, ברמה הגבוהה ביותר. לא לשתף את התלמידים בלחצים של משרד החינוך, הפיקוח וההנהלה הדורשים "להוציא ציונים גבוהים", אלא להתמקד בתלמידים ובי, כמורה, המעוניינת שתלמידיה יהינו מכל האפשרויות העומדות בפני בוגרי מערכת החינוך המצוינים ביותר.
  8. להילחם בנטייה של מחוננים רבים לבזבוז זמן מתוך הנחה, שהכל "הולך בקלות" ולכן "אין מה למהר". נטייה זו עלולה להתבטא, בנוסף לזלזול בתחומי ידע רבים, שכביכול "אין בהם תועלת", או "הם משעממים", בהיעדרויות, באי הכנת מטלות הבית, ובכתיבת מבחנים "כדי לצאת ידי חובה".
  9. לא לאפשר להפוך את השיעורים למפגן ידע של תלמיד ש"בא לו" להראות ש"המורה לא ממש מבין" או ש"המורה מבלבלת את המוח". לארגן עבור תלמיד כזה אפשרות לשיחה אישית עם המורה, אולי על כוס קפה או בקבוק קולה, ולהבהיר לתלמיד שיש למורה זמן ואנרגיה בשבילו, אבל  חייבים לשמור על גבולות הכיתה והשיעור.
  10. לא להירתע מלהפגין סמכות מורית והצבת גבולות בכל אירוע לא צפוי. יצירתיותם של תלמידים מחוננים ראויה לכל מחמאה, אבל היא לרועץ פעמים רבות עבור מורה שמשהו לא מתוכנן מאלץ אותו למצוא פתרון מיידי לסיטואציה שלא צפה. למשל: מורה שמלמד מקצוע בו יש לו תואר שני נשאל שאלה מקצועית על ידי התלמיד, והוא לא יודע את התשובה. המורה יאמר לתלמיד: "לא נעסוק בכך עכשיו, לקראת השיעור הבא אחליט אם תקבל את התשובה ממני או שאפנה אותך למקורות בהן תמצא את התשובה". זכרו: ילדים מחוננים רבים מהווים בעיה של ממש מבחינת הסמכות ההורית; חשוב שלפחות בבית הספר לא תתערער הסמכות המורית!
  11. במחקרים רבים נמצא, שחוש הומור הוא מאפיין שעוזר רבות למורה למחוננים. אכן, לא כל אדם נולד עם חוש הומור, ולכן לא לכל מורה למחוננים יש חוש הומור, אבל כל מורה חייב לזכור, שעבור רבים מתלמידיו ההומור משחק תפקיד חיוני בהתמודדות עם המציאות שלא תמיד מקלה עליו. לפיכך יש לקבל בברכה בדיחות וחידודי לשון, אפילו הם נאמרים במהלך השיעורים, אך כמובן בגבולות הסביר. כמו כן, גם מורה שבעצמו לא ניחן בחוש הומור ייטיב לעשות אם ילמד עצמו לצחוק מהבדיחות של התלמידים. יש כמובן להיות ערים ביותר לכך שההתלוצצות על משהו מסוים לא תהפוך לשימה ללעג של הזולת.
  12. להוציא מהלקסיקון משפטים כמו: "ממך הייתי מצפה ליותר" או "אני ממש לא מבינה מה אתה עושה בכיתה הזאת". ילדים מחוננים שומעים משפטים כאלה מגיל צעיר מאוד, עובדה שלדאבוננו אי אפשר למנוע אותה. לפעמים הנזק שנוצר כתוצאה מרמת ציפיות גבוהה ולא-ריאלית בלתי נתן לתיקון  לא התערבות טיפולית, ואנחנו כמורים איננו עוסקים בטיפול. אבל – בשום מקרה אסור לנו לזרות מלח על הפצעים של ילד מחונן, שככל שישתדל – תמיד יימצא מישהו שלדעתו (המלומדת יותר או פחות...) הילד המחונן לא מתנהג כפי שמצפים ממנו, מעורר את השאלה: "האם הוא בכלל/באמת מחונן", או "אחרי כל מה שמשקיעים בך – זאת התודה שלך?". הכיתה היא מקום בו לומדים, אבל עבור המחונן, שבמקרים רבים יכול ללמוד גם ללא הכיתה, בית הספר הוא בעיקר המקום בו הילד לומד סוציאליזציה מהי. בית הספר, והכיתה בפרט, צריכים להיות "המקום הבטוח, של הילד, המקום בו מקבלים אותו קבלה מלא לא רק על אף שונותו אלא בעיקר בגללה.

מבחר מעבודותי (בעברית):

דויד, ח. (א1997). מחוננות מתמטית. שנתון מכללת תלפיות, ט, 169-147.

דויד, ח. (ב1997). חינוך ילדים מחוננים בכיתות מיוחדות או בכיתות רגילות? דפים, בטאון לעיון, למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי הוראה, 25, 149-126. נדפס שוב בתוך (1998), א. זיו (עורך), מחוננות וכשרונות מיוחדים מקראה (עמ' 331-353). תל-אביב, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

דויד, ח. (1999). חמישה ילדים מחוננים בכיתה: תיאור מקרה. הגיגי גבעה – שנתון מכללת גבעת וושינגטון, ז', 196-173. ניתן לקרוא באתר http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hagigey/hamisha-2.htm

דויד, ח. (2001). הבדלים בין המגדרים בלימודי המתמטיקה בכיתות ז'-י"ב. חלק I: הבדלים בין המגדרים במתמטיקה על פי תוצאות מחקרים בינלאומיים. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 27, 55-69.

דויד, ח. (2002). הבדלים בין המגדרים בלימודי המתמטיקה בכיתות ז'-י"ב. חלק II: הבדלים מגדריים במבחני הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי במתמטיקה. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 28, 35-51.

דויד, ח. (2005). לשמחה מה זו עושה? על הישגי ילדי ישראל במבדקים הבינלאומיים במתמטיקה בשנת 2003. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 35, 18-27.

דויד, ח. (2008).  הבת המחוננת הדתית. באתר: "פסיכולוגיה עברית", ניתן לקרוא בקישור: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1595

דויד, ח. (2007). סקירת ספרו של ריצ'ארד לין: Richard Lynn. Race Differences in Intelligence: An Evolutionary Analysis . מגמות, מה(2), 418-425.

דויד, ח. (2007). לקט ביבליוגראפי בנושא מחוננות ומחוננות מתמטית. באתר: "פסיכולוגיה עברית", ניתן לקרוא בקישור: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1235

דויד, ח. (2007). חינוך בכיתות מעורבות או בכיתות נפרדות? בית הספר הממלכתי דתי "מורשה" לאחר ההתנתקות והצטרפות ילדי המפונים מרצועת עזה. באתר: "פסיכולוגיה עברית", ניתן לקרוא בקישור: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1231. פרסום נוסף באתר מפמ"ר מדעי החברה של המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. ניתן לקריאה בקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Hevra/MaagareyMeida/ (נבדק: 11 במאי 2008)

דויד, ח. (2007). להיות הורים לילד מחונן: הקפצת כיתה – כן או לא? באתר: "פסיכולוגיה עברית", ניתן לקרוא בקישור: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1232 או בגליון ספטמבר-אוקטובר של קו לחינוך, בקישור: ?CategoryID=436&ArticleID=2584&Page=1

זורמן, ר. ודויד, ח. (2000). אפשר גם אחרת: בנות ונשים הישגים ויעדים. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד ומשרד החינוך והתרבות.

מבחר מעבודותי (באנגלית):

 

1.      David, H. (2008). Mathematical Giftedness: The Mathematics Acceleration Program at the Tel Aviv University. Gifted Education Press, Summer 2008, 3-9.

 

2.      David, H. (2008). Integration or separate classes for the gifted? The Israeli view. Australasian Journal of Gifted Education, 17(1), 40-47.

 

  1. David, H (2008). Gifted females in science: The Israeli case. Al-Nibras, Articles in Education, Science & Society, 4.

 

  1. David, H. (2008). Much ado about nothing: On the achievements of Israeli students in the mathematics TIMSS-2003 examinations. Gifted Education International, 24(1), 107-115.

 

  1. David, H. & Lynn, R. (2007). Intelligence Differences between European and Oriental Jews in Israel. Journal of Biosocial Science, 29(3), 465-473.

 

  1. David, H. & Landau, E. (2006). The first-born and the single gifted child: Findings in three decades cohorts. Australasian Journal of Gifted Education, 15(2), 27-31.

 

  1. Landau, E. & David, H. (2005). Who will be the Gifted of the Future? Gifted Education International, 20(3), 343-347.

 

  1. David, H. (2005). Learning mathematics in the Israeli junior high school: The gender issue and beyond it. Women and Mathematics Learning: A Feminist or an Economic Question? Gifted Education International, 20(3), 348-355.

 

  1. Landau, E., & David, H. (2005). Characteristics of gifted students: Age and Gender. Findings from three decades. Gifted Education International, 20(2), 28-44.

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך