המדינה אינה מציעה מסגרות טיפוליות לילדים נפגעי תקיפה מינית (הארץ)

בתחילת שנת 2001 נעשו מעשים מגונים ומעשי סדום בילד בן 10 ממרכז הארץ. התוקף היה בנם בן ה-14 של השכנים. הוריו של הנתקף עשו כל שביכולתם: הם פנו למשטרה והגישו תלונה, פנו למועצה לשלום הילד לקבלת ייעוץ וליווי, פנו לבית הספר כדי ליידע את היועצת החינוכית ואת הפסיכולוגית, ושלחו את בנם לטיפול. במשך ארבעה חודשים, טופל הילד אחת לשבוע - זה כל מה שאיפשר תקציב המשפחה - באמצעות פסיכודרמה בעמותת מיט"ל. ואולם העמותה, שמומחיותה טיפול בנפגעי תקיפה מינית, נאלצה לסגור את שעריה בסוף 2001, עקב חוסר מימון. הילד היה אחד מ-114 שהטיפול בהם נקטע.

"אנחנו לא ערוכים כמדינה לתת טיפול לילדים נפגעי עבירה מינית", אומרת ח"כ תמר גוז'נסקי (חדש), יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, שקיימה אתמול ישיבה של הוועדה בכפר קאסם, שם התגלתה בחודש שעבר פרשה קשה של התעללות מינית בעשרות ילדים ובני נוער. במהלך הדיון התברר, כי אף לא אחד מ-26 הילדים שהעידו עד כה במשטרה על הפגיעות שעברו, מקבל טיפול נפשי, וכך גם נערים נוספים שנפגעו בפרשה.

נציגי המשטרה סיפרו, כי להערכתם ישנם ילדים רבים נוספים - לפי ההערכות נפגעו 40 ילדים. רס"מ יצחק אלבז, ראש צוות החקירה, סיפר כי לחוקרי הנוער קשה מאוד לדובב את הילדים. "אם היו מקבלים טיפול מקצועי, הם היו נפתחים יותר בקלות", אמר.

ועדי ההורים בכפר קאסם - שנרתמו לטפל בפרשה באופן גלוי יחד עם המועצה המקומית, ופנו לגורמים חיצוניים רבים לקבלת עזרה וייעוץ - קובלים על חוסר המקצועיות של מערכת החינוך: במהלך שנה וחצי לא הבחין אף מורה, יועץ או פסיכולוג במצוקת התלמידים שהותקפו. כשם שקרה ברמלה לפני כשנתיים, גם בכפר קאסם התגלתה הפרשה באופן מקרי.

בשבוע שעבר כתבה גוז'נסקי לראש הממשלה אריאל שרון, כי "נוכח זעקתם של אלפי ילדים והוריהם, אני מוצאת לנכון לפנות אליך בדרישה לפתור את הבעיה הקשה של העדר גורם ממשלתי, האחראי למתן שירותי טיפול ושיקום לילדים ולילדות נפגעי תקיפה מינית. משרדי הממשלה שעניינם ילדים, כמו משרדי החינוך, העבודה והרווחה והבריאות, טוענים שאין להם מנדט, ואין להם תקציב לטיפול בילדים אלה. התוצאה של הזנחה נפשעת זו, היא שרק ילדים נפגעי תקיפה מינית, אשר הוריהם יכולים לממן טיפולים פרטיים, זוכים לטיפול, והיתר נותרים סובלים ופגועים לכל חייהם".

המצב חמור במיוחד, לנוכח העלייה התלולה במספר מקרי הפגיעה המינית בקטינים. בשנת 2000 חקרו חוקרי הילדים של משרד העבודה והרווחה יותר מ-2,200 ילדים עד גיל 14 שדיווחו על תקיפה מינית, כמעט פי שניים מהנתון לפני עשור. מספר חקירות הילדים גדל ב-24% בין שנת 2000 ל-2001. לעמותת אל"י להגנת הילד מפני התעללות, הגיעו בשנה שעברה 529 ילדים נפגעי תקיפה מינית לטיפול - גידול של 112% לעומת שנת 2000. מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות מין נגד ילדים על ידי תוקפים מחוץ למשפחה גדל מ-1,532 ב-1995 ל-2,220 בשנת 2000.

ואולם, על אף העובדה שמדי שנה מקבלות הרשויות דיווחים על אלפי מקרי תקיפה, המדינה כמעט שאינה מטפלת בנפגעים. באופן אירוני, לפוגע יש סיכוי טוב יותר לקבל טיפול - סביר שיישלח לסדנה, או לטיפול במעון סגור או בכלא.

משרד החינוך אינו מוסמך להעניק טיפול נפשי לתלמידים שהותקפו מינית. תפקידו למנוע פגיעות כאלה, לאתר אותן אם קרו, לאבחן את הבעיה ולהפנות את הנפגעים לטיפול. אבל גם בתחום זה קיים מחסור קשה של יועצים חינוכיים מומחים: עמליה הדרי, יועצת בכירה במחוז המרכז של משרד החינוך, סיפרה בדיון בכפר קאסם, כי יועצים רבים עוברים עתה הכשרה, כדי שיוכלו להתמודד עם תופעת האלימות המינית. היא הציעה לשלבם בעבודה במהלך לימודיהם, בהשגחת מדריכים, כדי לענות על הצורך הדחוף ביועצים חינוכיים בעלי הכשרה בתחום זה.

משרד הבריאות, שאמון על הענקת טיפול נפשי לאוכלוסייה, הוא הגורם הרשמי היחיד שמטפל בנפגעי תקיפה מינית. הטיפול נעשה במסגרת מרפאות בריאות הנפש של המשרד, או של קופות החולים. אך ההמתנה ארוכה - שישה ואף שמונה חודשים, בכמה מהלשכות באזור המרכז - ולרוב אין במרפאות מומחה לטיפול בתקיפה מינית. "הטיפול דורש הרבה ידע ספציפי, התמחות וניסיון", אומרת ד"ר חניתה צימרין, נשיאת אל"י. העמותה מטפלת בילדים שנפגעו מינית ובאלה שפגעו מינית, בהורים שפגעו מינית, בהורים שנכשלו בהגנה על ילדיהם מפני ההורה השני, בסבים וסבתות, באחים ואחיות ששמעו מהחדר השני את מעשה האונס או התקיפה, ועוד.

אך גם משאביה של אל"י מוגבלים; פעילותה ממומנת באמצעות תרומות, והמדינה משתתפת אך ורק במימון מקלט שבו יכולים לשהות בו בזמן 15 ילדים נפגעי תקיפה. מרכז העמותה בתל אביב, אך היא מפעילה מטפלים ברחבי הארץ. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו טיפול: פגישה עולה 140 שקלים, וזה אמנם פחות ממחצית הסכום בשוק הפרטי, אך לא מתאים לכל כיס.

משרד העבודה והרווחה הקציב השנה כסף למימון טיפול נפשי לילדים נפגעי תקיפה מינית באמצעות לשכות הרווחה, אך מדובר בסך הכל בחצי מיליון שקלים, וגם כסף זה תקוע בינתיים בתסבוכת ביורוקרטית.

"זו שערורייה שאין מענה מסודר לילדים הללו", אומר ד"ר יצחק קדמן, מנהל המועצה לשלום הילד. כבר לפני עשור, הציע קדמן לפרקליטות להקים קרן שתממן טיפול בילדים נפגעים, שאליה יוזרמו, גם כספי קנסות המוטלים על עברייני מין, שכיום מועברים לאוצר. כמו בתחומים רבים, ראיית המדינה קצרת טווח. "ילד בן שש-שבע-שמונה, שנפגע היום ולא טופל הוא האנס של מחר", אומרת צימרין.

המרכז בירושלים ירכז הטיפול בתלונות

ילדים עד גיל 14 שמדווחים על פגיעה מינית, נחקרים על ידי חוקרים של משרד העבודה והרווחה, עובדים סוציאליים שהוכשרו לתפקיד. שיטת החקירה פותחה עם משרד הבריאות האמריקאי, והיא נחשבת מהמתקדמות בעולם. לדברי ד"ר דבורה הורוביץ, סגנית מנהלת שירות המבחן לנוער, "זו חקירה עם אוריינטציה טיפולית והגנתית". כדי לחסוך מהילדים את הטראומה של הופעה בבית משפט, חוקר הילדים מעיד במקומם.

ב-1 במאי ייפתח בירושלים "מרכז להגנת הילד", שירכז את כל הגופים הנוגעים בטיפול ראשוני בילד נפגע אלימות ותקיפה מינית: חוקרים, נציגי הפרקליטות, פקידי סעד, רופאים, ונציגי עיריית ירושלים.