מורים העובדים עם בני נוער בסיכון מסגלים מאפייני התנהגות של תלמידיהם

לדברי ראזר, הגורם לתופעת ההדרה בקרב המורים הוא מחסור בהכשרה לטיפול בנוער בסיכון ומחסור בתמיכה מקצועית שיטתית. זאת למרות שממורים אלה נדרש ידע רב-תחומי ומיומנויות ייחודיות רבות.

מרכז מיתרים, שהוקם לפני כשנתיים במכללת אורנים, מסייע לצוות ביה"ס לרכוש את המיומנויות הנדרשות לעבודה עם נוער בסיכון ולצאת ממעגל ההדרה למעגל ההצלחה.

בכנס המדעי השנתי של מכללת אורנים, שהתקיים בחופשת הקיץ, הציגו ד"ר ראזר ובועז ורשבסקי, פרופיל של  בי"ס שהצוות שלו נמצא בסיכון והדרה. לבי"ס כזה שלושה מאפיינים בולטים, המכונים גם "הדפוסים המכשילים", והם: חוסר אונים – למורים אין כוח להתמודד עם תופעות יומיומיות בביה"ס; זהות מדומה - ביה"ס אינו תופס באופן מציאותי את האפיונים והצרכים של התלמידים, ולכן הוא אינו מנסח לעצמו את משימותיו בצורה נכונה; אשמה והאשמה - בין חברי הצוות החינוכי מתפתחת שפה של האשמה, המקשה על התפתחותם המקצועית. גם מנהלי בתיה"ס, שבהם יש שיעור גבוה של נוער בסיכון, לכודים לא אחת במעגל ההדרה. החוקרים הציגו שלושה סגנונות ניהול של מנהלי בתי"ס כאלה; המנהל ה"מושיע", המנהל הקונפורמי או ה"מרצה", והמנהל הכוחני או "המפחיד". המנהל המושיע מרגיש שהוא חייב להתערב ברגעי משבר בביה"ס כדי למנוע חוסר שליטה והתפוררות. התנהגות כזו מחזקת את הפסיביות ותחושת חוסר האונים של הצוות. המנהל המרצה בוחר בעמדות התואמות לאלו של הצוות, למשל, נענה לדרישה להרחיק תלמיד מביה"ס. המחיר הוא ויתור על האמת הפנימית ועל הערכים של המנהל. המנהל הכוחני אינו עושה הבחנה בין תלמידים ומורים ואינו מקיים דיאלוג עם הצוות שלו. סגנון ניהול כזה יוצר חוסר פתיחות מצד צוות המורים, החושש לחשוף את מצוקותיו וכישלונותיו.

כדי לשבור את מעגל ההדרה נדרש מהמנהל לקיים תהליכים של הכרעה ושל למידה ושינוי התנהגות. תהליך ההכרעה דורש מהמנהל להציב גבולות למורים ולקבוע להם סטנדרטים מקצועיים גבוהים. עם זאת, על המנהל להעניק תמיכה למורים, לכבד את הקושי ואף את הכישלונות שהם חווים ולהקשיב לגילויי כעס שלהם. תהליך הלמידה משלב יצירת קשר קבוע ויציב של המנהל עם הצוות ועם התלמידים, הבנת המקור לכישלון והכרה ברגשות הקשים, טיפול מערכתי בביה"ס וגישה חינוכית-טיפולית בעבודה עם התלמידים.

מרכז מיתרים מטפל השנה ב-750 אנשי צוות - מורים, מנהלים, רכזים ויועצות, מ-25 בתי"ס באזור חיפה והצפון. המרכז פועל בשיתוף עם עמותת אשלים של "ג'וינט ישראל", והאגף להכשרת עובדי הוראה בשפ"י. מרכז מיתרים מכשיר, מדריך ותומך במורים, יועצים, מנהלים ואנשי צוות בכיר העובדים עם ילדים ונוער בסיכון בתוך מערכת החינוך. מטרת המרכז היא לשבור את מעגלי הכישלון בבתיה"ס וליצור בהם מעגלי הצלחה. המרכז פועל על פי מודל המשלב התערבות בתוך ביה"ס והכשרת קבוצות של מורים, מנהלים ויועצים במכללה.  בי"ס הפונה בבקשת סיוע למרכז יכול להשתלב על צוותו במספר פעילויות; השתתפות בפורום של מנהלים מבתי"ס שבהם אוכלוסיות תלמידים דומות, קבלת הדרכה וליווי מאיש מקצוע בתוך ביה"ס, שילוב היועצות בקבוצת הכשרה לייעוץ ממוקד לתלמידים בסיכון ועוד.

המרכז מסייע למורים להתפתח ברמה האישית, כמו לגבש עמדות חיוביות כלפי התלמידים, ולשפר את יכולתם האישית להתמודד עם הקשיים שבעבודתם. כמו כן לומדים המורים כיצד ליצור יחסים בין-אישיים מצמיחים עם תלמידיהם, כיצד לפתח דרכי הוראה המתאימות יותר לצורכי התלמידים ועוד. המרכז גם מסייע לביה"ס לעבור שינוי ארגוני-מערכתי הכולל, בין היתר, הגדרת מטרות המתאימות לאוכלוסיית התלמידים, בניית מסגרת למידה קבועה לאנשי הצוות ועוד. לדברי ד"ר ראזר,  מרבית בתיה"ס שעמם עובד המרכז מוגדרים כמוסדות העובדים עם נוער בסיכון ורק מיעוטם כמוסדות חינוך "רגילים". לדבריה, קל יותר להגיע לבתי"ס הידועים כעובדים עם אוכלוסיות מצוקה ולסייע להם, מכיוון שלבתי"ס רגילים רבים קשה להכיר בכך שקיימת אצלם בעיה, או שהם חוששים להיות מתויגים כבתי"ס בעייתיים.