25/11/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

מנכ"ל משרד החינוך על התוכנית החדשה לתקשוב מערכת החינוך: בתי ספר "פורצי דרך" יזכו לתקציב תקשוב כמעט בלתי מוגבל

7/07/2010

"הטכנולוגיה כשלעצמה אינה המטרה, אלא האמצעי בלבד. אני כבר לא מתרשם מ'פירוטכניקה'. מה שמעניין אותנו זה אלו שימושים ניתן לעשות בטכנולוגיות חדשות כדי לקדם את מערכת החינוך". כך אמר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בהתייחסו לתוכנית המשרד להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. ד"ר שושני הרצה על התוכנית בכנס בנושא "מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים; מציאות וחזון", שהתקיים ב-6.7.2010 במכון מופ"ת. שושני תיאר את התוכנית על מרכיביה השונים. התיאור היה מפורט ומפוכח, ומנכ"ל משרד החינוך לא נמנע מלפרט גם את הקשיים העומדים בפני הצלחת התוכנית. ד"ר שושני הזכיר, כי כבר בקדנציה הקודמת שלו, בשנות ה-90', מוחשבה מערכת החינוך, בעיקר באמצעות כיתות מחשבים בית ספריות, אולם התועלת שהפיקה מערכת החינוך ממהלך זה הייתה דלה, והמחשבים התיישנו בטרם נעשה בהם שימוש רב.

מניע מרכזי לתוכנית; מבחני פיז"ה 2012

כידוע הכריז לפני מספר חודשים שר החינוך, גדעון סער, על תוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שעיקרה הוא תקשוב מוסדות החינוך ושילוב טכונלוגיות חדשות בתהליך ההוראה-למידה. סער ציין, כי למטרה זו יוקצה תקציב בסך חמישה מיליארד ש"ח בחמש השנים הקרובות. סער הסתמך בדבריו, כנראה, על הבטחות מראש הממשלה וממשרד האוצר שאכן התקציב יאושר. אולם על פי פרסום בעתונות מהשבוע האחרון נראה, כי התקציב שיקבל משרד החינוך ליישום התוכנית יקטן ויעמוד לכל היותר על 3.2 מיליארד ש"ח. מניע מרכזי להכרזה על התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, הוא העובדה שבשנת 2012 תיכלל בחינה במיומנויות מידע מתוקשבות במבחני פיז"ה הבינלאומיים, שעורך ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. לישראל, שהתקבלה רק לאחרונה כחברת הארגון, חשוב מאוד לא  להשתרך באחד המקומות האחרונים בין מדינות הארגון בהישגיה בבחינה זו.

הנחת יסוד; יש להתאים את מערכת החינוך למציאות

לדברי ד"ר שושני,  בבסיס התוכנית עומדות שתי הנחות יסוד. ההנחה הראשונה היא שכל ארגון, כולל ארגון חינוכי, שאינו מתאים את עצמו למציאות נידון לניוון וכישלון. לדבריו; "מערכת החינוך חייבת להתחדש ולהתאים עצמה למציאות מסביב, והמציאות היא טכנולוגיות חדשות".
ההנחה השנייה היא שיש להשלים את התוכנית, לפחות ברובה, בפרק זמן קצר, ושעליה להיות גמישה וניתנת לשינויים על פי המציאות המשתנה. לטענת מנכ"ל משרד החינוך, מרבית תוכניות משרד החינוך עד כה לא הושלמו. הביצוע של תוכניות הופסק באמצע או שנמשך לאורך שנים רבות מדי, שבהן המציאות כבר השתנתה והן כבר לא התאימו לה. לדבריו; "רפורמות גדולות מתקשות להתממש, מכיוון שהמערכת מתקשה להתאים את עצמה למציאות תוך תקופה קצרה". שושני ציין, כי התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 חייבת, לפחות ברובה, להתממש תוך תקופה קצרה.
לדברי מנכ"ל משרד החינוך, התוכנית חייבת להיתו גמישה, מכיוון שבמציאות הישראלית אי-אפשר לדעת בוודאות מה היקף התקציבים שיעמדו לרשותה לאורך זמן.  כמו כן אי-אפשר לצפות שינויים כלכליים, חברתיים או טכנולוגיים.

לומדים מהשבדים ומהבריטים

כדי שהתוכנית אכן תתאים למציאות ביקש משרד החינוך ממכון מופ"ת לערוך עבורו סקירה מקיפה בנושא "הטמעת התקשוב במערכות חינוך ברחבי העולם". נמצאו רמות שונות של שימושים בטכנולוגיה במערכות חינוך במדינות שונות. משלחת ובה צוות ממשרד החינוך וצוות ממשרד האוצר גם נסעה לבריטניה ולשבדיה כדי ללמוד מהנעשה במערכות החינוך בשתי המדינות, המדגימות רמות שונות לחלוטין של שילוב התקשוב במוסדות החינוך.
לדברי ד"ר שושני, בריטניה נבחרה מכיוון שבמערכת החינוך שלה מתקיימת כבר 15 שנים "עבודה יסודית ועקבית" של הטמעת התקשוב בבתי הספר, המכוונת על ידי השלטון המרכזי. בבריטניה הייתה אחראית לנושא סוכנות ציבורית שהוקמה במיוחד למטרה זו, בשם Becta. שושני סיפר, כי עם חילופי השלטון האחרונים בבריטניה סגרה הממשלה החדשה את הסוכנות.
לעומת זאת, בשבדיה לא מציבה הממשלה את תקשוב מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות. ישנן אמנם יוזמות של הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בבתי ספר - אולם מדובר ביוזמות מקומיות ולא ארציות. הנימוק של הממשל השבדי לכך היא שמערכת החינוך לא תוכל אף פעם להדביק את השינויים הטכנולוגיים המהירים, ולכן השקעה של תקציבים גדולים בתקשוב נדונה מראש לכישלון.

כל הכיתות יצוידו ב"טכנולוגיה קלה" - מסך ומקרן

מנכ"ל משרד החינוך הזכיר, כי "כספים בהיקף גדול" הושקעו בתקשוב מערכת החיונך בשנות ה-90 ורובם התמוססו. עם זאת הוסיף ד"ר שושני, כי צפה בארץ בשיעורים בכיתות שבהן מתקיימים פרויקטים יפים שלל מידה משולבת תקשוב, כמו מחשב כתו"ם (מחשב נייד לכיתה, תלמיד ומורה) שמוביל מכון דוידסון במכון ויצמן למדע, וראה כיצד מנתנהלים בהם שיעורי חקר מתקדמים. לדבריו, ללא הטכנולוגיה היה לוקח שבועות להגיע לתוצרים דומים בשיעורים לא מתוקשבים. כמו כן, סיפר ד"ר שושני, על שש חברות ישראליות פיתחו עבור מערכת החינוך מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות מאוד. לדבריו, בסופו של דבר הצלחת התוכנית תלויה במנהל בית הספר וצוותו.
מנכ"ל משרד החיונך ציין, כי בבסיס התוכנית שבה בחרו לבסוף ראשי משרד החינוך נמצאת "טכנולוגיה קלה". לדבריו, המשמעות של מונח זה הוא, שבמסגרת התוכנית יוצבו בכל כיתת אם מסך באיכות סבירה, לא בהכרח לוח אינטראקטיבי, ומקרן. כיום יש בדרך כלל מקרן אחד בכל בית ספר, שמועבר בין הכיתות בעת הצורך, או לכל היותר מקרן לכל שכבה.
במסגרת התוכנית גם יחולק לכל מורה מחשב נייד. כמו כן בכל בית ספר תהיה תשתית אלחוטית לתקשורת רחבת פס, שתתאים לשילוב המחשב והאינטרנט בהוראה-למידה. שושני הוסיף, כי למרות שמדובר, כאמור, בטכנולוגיה קלה, יידרש לרכישתה לכל בתי הספר תקציב גדול מאוד.  לדבריו; "זוהי משימה מאוד כבדה".

בתי ספר פורצי דרך יזכו לתקציב תקשוב כמעט בלתי מוגבל

לדברי ד"ר שושני, בנוסף לטכונלוגיה הקלה, שאמורה להיות מוטמעת במהלך חמש השנים הבאות בכל בתי הספר בארץ, יזכו עשרות בתי ספר בטכונלוגיות מתקדמות בתקציב כמעט בלתי מוגבל. מדובר בבתי ספר "פורצי דרך" בשילוב התקשוב בהוראה-למידה, שישמשו כבתי ספר מדגימים לשאר מערכת החינוך. לדבריו; "אנחנו מעוניינים לקחת כל שנה 20 בתי ספר כאלו ולצייד אותם במכשור הכי חדיש, ללא מגבלות תקציביות. בתי הספר האלו יהיו 'הדגל שמוביל לפני המחנה'. התנאי שלנו יהיה שהחלק הארי של המורים באותם בתי ספר יהיו כשירים לשילוב התקשוב בהוראה".
לדברי מנכ"ל משרד החינוך, התוכנית לתקשוב מערכת החינוך תחל בפריפריה, ביישובי הצפון והדרום ובבתי הספר היסודיים. בשלבים מאוחרים יותר תיושם התוכנית גם באזור המרכז ובחטיבות העליונות.

 תוכנית הוליסטית שיש ליישם את כל מרכיביה

מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון, ציין בדבריו בכנס, בין היתר, את מטרות התוכנית. אחת המטרות המרכזיות היא לשפר את המיומנויות הטכנולוגיות של המורים והמיומנויות הפדגוגיות בשילוב התקשוב בהוראה, באמצעות הכשרה מתאימה.
מטרה נוספת היא להתאים את ההוראה לשונות שבין התלמידים. לדברי ד"ר רימון, מטרה זו ניתן לבצע בצורה טובה יותר מאשר כיום, באמצעות מערכות הלמידה המתוקשבות.
עוד מטרה היא לאפשר למורים לקבל משוב בזמן אמת על התלמידים. לדבריו, בתחום זה יש למערכות ניהול למידה ממוחשבות (Learning Management System) יתרון גדול, מכיוון שבאמצעותן ניתן לקבל, בתדירות גבוהה, משוב על רמת הידע של כל תלמיד ושל הכיתה בחיתוכים שונים.
מטרות נוספות הן להגביר, באמצעות התקשוב, את המוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים, ולהקנות להם מימונויות הנדרשות במאה ה-21, כמו אוריינות מידע ותקשורת ופיתוח חשיבה מסדר גבוה.
ד"ר רימון הדגיש, כי תוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מבוססת על תפישה הוליסטית, ולכן חשוב יהיה ליישם את כל מרכיביה כדי שתצליח. המרכיבים העיקריים הם; התאמת תוכניות הלימודים, פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה, פיתוח תשתיות מתאימות, תחזוקה והערכה.
עוד הדגיש ד"ר רימון, כי בד בבד עם השימוש בטכנולוגיה מתקדמת בתהליך ההוראה-למידה אסור להזניח את השימוש בטכנולגיה לאדמינסטרציה ולניהול הלמידה בבית הספר. שימוש כזה יפנה מנהלים ולמורים זמן רב, שמתבזבז כעת על עבודה אדמיניסטרטיבית ידנית.



הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך